החברות האלו לא מגיעות בהכרח מתחומי הפיננסיים אלא יכולות להיות מתחומים כמו תוכנה או טקסטיל, אבל הן מחליטות לשנות את המודל המסורתי שלהם ולהתחיל להשקיע בקריפטו. אתמול הטרנד הזה הגיע גם לישראל, כשחברת זוז פאוור (חברה דואלית שנסחרת גם בתל אביב וגם בנאסד"ק) הודיעה על שינוי אסטרטגי במודל שלה ועל כך שהיא מתחילה להשקיע בביטקוין.
"מה שקרה עם הקריפטו זה שהוא עבר דרך", גלזר פותח בסקירה קצרה. "הוא התחיל בתור משהו אזוטרי שהשקיעו בו אנשים פרטיים, אחר כך התחילו להיכנס מוסדיים ובעקבותיהם הממשלות, ולפני פחות משנתיים, בעקבות שינויים רגולטוריים, גם קרנות סל שהולכות אחרי הביטקוין קיבלו אור ירוק בארה"ב. ועכשיו אנחנו בשלב הבא - חברות ציבוריות נכנסות פנימה".
"זה התחיל לפני כשנתיים עם חברת מיקרו סטרטג'י - שהיא בכלל חברת תוכנה - שהחליטה לקחת את הכסף הפנוי שלה ולקנות בו ביטקוין, כדי לגדר את עצמה מפני תנודות בדולר ובריבית. היום, יש לה כבר כ־70 מיליארד דולר מושקעים בתחום, והיא הפכה בעצם לשחקן ענק בתחום חדש לגמרי. לא רק זה - היא והחברות שנכנסו בעקבותיה השיגו תשואה גבוהה יותר מהביטקוין עצמו".
ומה מסביר את התשואה החריגה? גלזר לא בטוח, אבל מציע כמה כיוונים. "אולי יש שם מינוף, אולי המשקיעים רואים בזה יתרון ניהולי - כי זו חברה מקצועית, ולא קרן פסיבית. אבל התוצאה היא שיותר ויותר חברות - בלי קשר לתחום המקורי שלהן, בין אם הן עוסקות בטקסטיל, מזון או טכנולוגיה - הופכות לחברות פיננסיות. הן נהיות סוג של 'מדד על' לביטקוין. הן משקיעות בו, והמשקיעים באים בעקבותיהן".
"אז בהחלט יכול להיות שזה יתברר כמהלך אסטרטגי אמיתי שמייצר ערך, במיוחד אם נמשיך לראות חברות שמשיגות ביצועים גבוהים מהביטקוין עצמו, אבל גם יכול להיות שזה יהיה בסוף עוד טרנד חולף. בכל מקרה, איך שלא נסתכל על זה, מדובר בשינוי מעניין שכדאי לעקוב אחריו".
התרעות פיקוד העורף