התפיסה הפופולרית והפשטנית לעיתים של תורת האבולוציה מסכמת אותה כ"החזק שורד", ובכן זה לא נכון, לא נכון לגמרי. האבולוציה טוענת כי זה לא החזק מבני המין שישרוד, אלא זה שיידע להסתגל טוב יותר לתנאים משתנים או לנצל טוב יותר מצב קיים כדי להבטיח את ההישרדות שלו והעברת המטען הגנטי שלו הלאה. וכך נותרנו עם הג'ירפות בעלות הצוואר הארוך ביותר, היעלים שהיטיבו לטפס על מצוקים, הדגים שהיטיבו להסתוות בין האלמוגים וממתקי הקוקוס הלבנים־ורודים שאנחנו כל פעם מופתעים לראות במכולת.
הסיפור של המשפחתיות הגדולות או מכוניות המנהלים כפי שכונו כאן, לא היה שונה בהרבה. עד לפני 10־15 או שנה הן רעו פה באחו האספלט בהמונים. לא הייתה יצרנית מרכזית שלא החזיקה אחת כזו, אם לא שתיים בהיצע. רשימה חלקית: סובארו לגאסי, ניסאן מקסימה ופרימיירה, שברולט אפיקה ומאליבו, הונדה אקורד, סיטרואן C5, רנו לגונה, אופל אינסיגניה, פורד מונדיאו, פיג'ו 407, קיה אופטימה. היום נותר מהרשימה הזאת קומץ בשוק המקומי וגם בעולם. פגיעת האסטרואיד שנקרא “קרוסאוברים", העלימה אותן כמעט לחלוטין, וכן, מי ששרדו בעולם הן אלו ש"בית הגידול" שלהן נפגע פחות - אלו שנמכרו בארצות הברית. בישראל, שרדו אלו שידעו להשתנות או להציע משהו אחר.
וכך נותרנו פה עם מאזדה 6, שהיא מכונית טובה מאוד, אבל שחקנית שולית בקטגוריה, סקודה סופרב, שהתחדשה באחרונה אך עדיין לא היברידית, ושתי המכוניות שלפניכם - שידעו להציע הנעה היברידית חסכונית בעולם שמבקש להקטין את הזיהום ועוד יותר - את הוצאות הדלק.
לשתי המכוניות בסיס גלגלים נדיב שמאפשר מרווח מצוין מאחור - 284 ס"מ בבסיס הגלגלים של הסונטה, 282.5 ס"מ בקאמרי. גם מרווח הראש שלהן טוב מאוד ודומה. לשתיהן יציאות מיזוג, שקעי USB ותאורה אישית. סונטה מגרדת עוד כמה נקודות עם איכות חומרים עדיפה, פחות פלסטיקה שמזכירה קטגוריה מתחת, וקיומו של וילון נשלף בדלת. בקאמרי תאי אחסון בגב שני המושבים הקדמיים ומפתח גדול יותר שמקל את היציאה.
בשתיהן אבזור בטיחות ברמה מתקדמת זהה פחות או יותר. בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב ב"שטח מת" (ביונדאי כולל מניעת מעבר נתיב), התרעת תנועה חוצה מאחור עם בלימה, התרעה על שכחת ילד במושב האחורי, בטויוטה גם זיהוי תמרורים. בקאמרי יש מערכת שמתריעה על התקרבות רכב מאחור (כלומר, סיכון לתאונת חזית-אחור) - היא הציגה בכמה הזדמנויות “התרעות רפאים" על מכוניות שהיא דמיינה.
המשמעות היא זמינות כוח עדיפה בטויוטה בכל מצב, בתאוצות מהמקום, בתאוצות ביניים, בכלל. לא רק בשל יתרון הסוסים אלא גם משום שלתיבת ההילוכים של הסונטה לוקח יותר מדי זמן להתארגן על ההילוך הנכון ולתרגם את זה לתאוצה. ולא שהתיבה של הקאמרי טובה, כן? ככל תיבה רציפה היא גורמת למכונית להישמע כאילו כל בקשה לנסוע מהר יותר היא טרחה נוראית וצריכה להיענות ברטינה של המנוע.
לקאמרי גם יש מערכת הברידית מעט טובה יותר מבחינת הנכונות שלה לשאת בנטל, היא ממהרת יותר להכניס את המנוע החשמלי לפעולה. מצד שני בסונטה אפשרות לשלוט ידנית בהילוכים וברמת הטעינה הרגנרטיבית, בירידות ארוכות זה היה חשוב עד כדי בטיחותי במקום ללחוץ על הבלמים בקאמרי.
כאשר מתחילים לפנות עם המכוניות האלו, מגלים מהר מאוד שהסונטה מתרגמת את הנוקשות היחסית שלה בהשוואה לקאמרי בהתנהגות כביש טובה יותר. זה לא חשוב במכונית כזו, הפרמטר של הנאה מנהיגה הוא לא פקטור ממשי, כל עוד הן לא עושות משהו מאוד מטופש, קשה לומר שזה גם רכיב מהותי בשיקולי הרכישה. ובכל זאת, תחושת הביטחון בסונטה כשצריך אפילו לחמוק ממכשול טובה יותר.
אם אתם מצליחים לשבור החוצה מדהרת העדר שרץ לקנות בסכומים האלו קרוסאובר פחות חסכוני, צפוף ורועש יותר ומאובזר פחות - אז יש לנו חדשות טובות: ממש לא משנה במי תבחרו או את מי קצין הרכב שלכם יציע לכם בעבודה - כל אחת מהן תהיה בחירה נכונה. החדשות הרעות הן עבורנו: אין דבר כזה מבחן השוואתי בלי מנצחת.
ובמבחן הזה, אחרי שקלול הנקודות וחזרה לרשמי הנהיגה, למדידות, למפרטים, אנחנו מעניקים את הניצחון ליונדאי סונטה, למרות המנוע ותיבת ההילוכים, בזכות סביבת הנהג, הנדסת האנוש, האבזור וההתנהגות. הפערים בצריכת הדלק, בביצועים ובמחיר בין השתיים לא גדולים מספיק כדי להוציא את הקאמרי כשידה על העליונה. אז ניצחון לא סוחף, לא מובהק, בקישוש נקודות, אבל בכל זאת ניצחון.