הצרעה המזרחית מוכרת גם בתור "דבור". היא גדולה - צרעה מזרחית בוגרת יכולה להגיע גם ל-3 ס"מ - והצבע שלה חום-אדמדם (בתוספת פסים צהובים הבטן וכתם צהוב על הראש). זהו הסוג הנפוץ ביותר בישראל, ואפשר למצוא צרעות כאלה גם בשאר מדינות הים התיכון ואפילו במזרח אפריקה ומערב אסיה.
גם קן של צרעה גרמנית הוא תופעה שכיחה בארץ. זוהי צרעה קטנה יותר, בגודל של 10-17 מ"מ ואפילו המלכה מגיעה לאורך 2 ס"מ בלבד. המראה של הצרעות הגרמניות בולט מאוד לעין בזכות הפסים השחורים והצהובים, והן חיות בקהילות גדולות יחסית ולכן זקוקות לקינים גדולים.
שני הסוגים האחרים פחות שכיחים, אבל חשוב להיות מודעים לקיומם: צרעת הפלך שחורה עם כתמים צהובים ומחושים כתומים והיא יחסית גדולה. צרעה טייחת שחורת חזה מתאפיינת במקטע צר וארוך במרכז הגוף והצבע הדומיננטי שלה שחור.
הקן נראה כמו מעין מטריה אפורה הפוכה עם חורים בצורת משושה בחלק התחתון. כמו הצרעה הגרמנית, גם צרעת הפלך מייצרת את הקן שלה מחומר דמוי נייר והקן עצמו תלוי מנקודה אחת בחלק העליון ומשתלשל כלפי מטה.
צרעה, בניגוד לדבורה, יכולה לעקוץ יותר מפעם אחת. בנוסף, אם יש אצלכם בבית או בעסק קן, סביר להניח שיש בו מספר רב של צרעות - וכולן יתגייסו להגנת הקהילה אם ירגישו סכנה. לכן, כל ניסיון לפעול בלי הידע וציוד המגן של מדביר צרעות מקצועי, עלול להסתיים בהמון עקיצות כואבות.
ההדברה עצמה אפשרית ב-3 דרכים: הדרך הראשונה היא ריסוס, עם חומר נוזלי או חומר בצורת ג'ל. השיטה הזו אפקטיבית כשיש נגישות מרבית אל הקן כך שאפשר לרסס אותו בלי מגבלה. הדרך השנייה נקראת איבוק. הכוונה היא לפיזור אבקה רעילה שמחסלת את כל הצרעות. הפיזור נעשה יחסית מרחוק, באמצעות מוט ייעודי (כמו מוט סלפי), כך שגם כשישנה מגבלת נגישות לקן אפשר לטפל בו.
דרך שלישית היא פיזור פיתיונות בשריים רעילים. מדביר צרעות בוחר בשיטה הזו כשאין דרך למצוא את הקן, או כשהוא לא נמצא בשטח הבית או העסק שלכם (אבל הצרעות כן מתעופפות אליכם). בכל מקרה לאחר חיסול הצרעות, המדביר מפנה גם את הקן עצמו. מרכיב נוסף בשירות הוא המלצות לאיטום המקום ששימש את הצרעות להקמת הקן, כך שבעתיד לא יבואו אליו צרעות חדשות.
התרעות פיקוד העורף