הרעיון למדים האחידים נולד מתוך הבנה עמוקה של כוחם של סמלים. "בחרנו בסגול כי הוא מסמל חכמה ורוחניות," מסביר מאיר, "והוספנו שרוך זהוב שמייצג את הערך של כל אחד מהמשתתפים. רצינו שכל פעם שמישהו לובש את החולצה הזו, הוא ירגיש חלק ממשהו גדול יותר."
הפעילויות מגוונות: סדנאות אפייה משותפות, ערבי שירה בציבור, טיולים וסיורים, משחקי חברה, ודיונים על נושאים אקטואליים. "אנחנו לא עוד פרויקט התנדבות," מדגיש מאיר.
"אנחנו קהילה שבה כולם תורמים וכולם מקבלים." מאיר פיתח תכנים פדגוגיים ייחודיים שמבדילים את סַבָּבְּתָא מכל מסגרת אחרת. הוא יצר מערך פעילויות מגוון הכולל משחקי חברה, סדנאות יצירה, שיחות על נושאים אקטואליים, וערבי שירה בציבור. "היה לי חשוב ליצור מקום שבו כולם מרגישים בנוח, ללא מחיצות או היררכיות," הוא מסביר.
רחל, בת 78, משתפת: "בהתחלה חששתי. חשבתי שזה יהיה עוד פרויקט שבו באים לרחם על האזרחים הותיקים. אבל מהרגע שלבשתי את החולצה הסגולה, הרגשתי אחרת. כשאני הולכת ברחוב עם החולצה, אנשים שואלים מה זה סַבָּבְּתָא, ואני מרגישה גאה להסביר."
הדרך להצלחה לא הייתה קלה. כשהתחיל, הסניף הראשון קיבל תקציב של 9,000 שקלים בלבד מהרשות המקומית. "זה בקושי הספיק לכיבוד," מאיר נזכר בחיוך. אבל דרך עבודה קשה ונחישות, הצליח להעלות את התקציב לסניף ל-50,000 שקלים. "זה מראה שהרשויות מבינות את הערך של מה שאנחנו עושים."
"סַבָּבְּתָא היא הוכחה שחיבור בין-דורי יכול ליצור שינוי משמעותי בחייהם של אנשים. היא מספקת לבני הנוער הזדמנות ללמוד מהניסיון והחוכמה של הדור המבוגר, ולאזרחים הותיקים היא מעניקה תחושה של שייכות ותרומה לקהילה.
סַבָּבְּתָא מוכיחה שלפעמים הסמלים הפשוטים ביותר - כמו חולצה סגולה - יכולים להוביל למהפכה חברתית אמיתית. זוהי מהפכה שקטה, שמתרחשת במתנ"סים ומרכזים קהילתיים ברחבי הארץ, ומשנה את החברה הישראלית, אחד מפגש בין-דורי בכל פעם.
התרעות פיקוד העורף