תאונות עבודה - מדריך ידידותי לזכויות והתנהלות לאחר פגיעה בעבודה

החוק בישראל מגדיר שגם תאונה שאירעה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה תיחשב כתאונת עבודה, בתנאי שהדרך הייתה ישירה וללא סטיות משמעותיות (למשל, תאונה בדרכך מהבית למשרד או בחזרה הביתה בסיום יום העבודה תיחשב כפגיעת עבודה)​.

מעבר לכך, תחת ההגדרה של "פגיעה בעבודה" נכללות גם מחלות מקצוע - מחלות שהתפתחו עקב תנאי העבודה (כגון חשיפה לחומרים מסוכנים לאורך זמן) - וכן מיקרוטראומה, שהיא סדרה של פגיעות זעירות מצטברות מהעבודה.

אפילו מצבים רפואיים חריגים כמו התקף לב או אירוע מוחי יכולים במקרים מסוימים להיות מוכרים כתאונת עבודה, אם הוכח שאירעו בשל אירוע חריג בעבודה או כתוצאה ממאמץ קיצוני בעבודה. בסופו של דבר, כל מקרה נבחן לגופו על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קובע אם הפגיעה תוגדר כתאונת עבודה המזכה בזכויות מיוחדות.

ראשית, על מנת שעצמאי יהיה מכוסה במקרה של תאונת עבודה, עליו להיות רשום בביטוח לאומי כעצמאי ולשלם באופן סדיר את דמי הביטוח הלאומי המתחייבים​. עצמאי שנפגע במהלך עבודתו (בין אם במקום העסק, אצל לקוח, או אפילו בדרכו לעבודה) יכול להגיש תביעה לביטוח לאומי ולקבל אותן זכויות בסיסיות שמקבל עובד שכיר נפגע, כגון טיפול רפואי בחינם והחזרי הוצאות רפואיות, דמי פגיעה בתקופת ההחלמה, וגמלאות נכות במקרה של נזק קבוע​.

עם זאת, קיים הבדל חשוב באופן תשלום דמי הפגיעה לעצמאים: בעוד שעובד שכיר יכול לקבל תשלום גם אם נעדר לפרק זמן קצר, אצל עצמאי לא משולמים דמי פגיעה עבור 12 הימים הראשונים של ההיעדרות בשל הפגיעה.

משמעות הדבר היא שאם עצמאי נעדר מפאת פציעתו למשך זמן קצר משבועיים, ייתכן שלא יקבל כלל פיצוי על התקופה הזו. רק אם תקופת אי הכושר שלו לעבודה עולה על 12 יום, יהיה זכאי לדמי פגיעה עבור הימים שמחלוף אותם 12 ימים.

מעבר לכך, עצמאי זכאי לאותן הטבות כמו שכיר: מימון טיפולים רפואיים ואשפוז במידת הצורך, שיקום מקצועי אם אינו יכול לשוב לעיסוקו וקצבת נכות מעבודה במקרה של נכות צמיתה עקב התאונה.

בקיצור, עצמאיים לא מופקרים לגורלם - המערכת הסוציאלית נותנת גם להם מענה וחשוב שכל עצמאי יידע שהוא מבוטח ויפעל למימוש זכויותיו אם נפגע.

לאחר הפגיעה, העובד השכיר זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי - תשלום מחליף שכר לתקופה שבה אינו עובד עקב הפגיעה. דמי הפגיעה משולמים בדרך כלל למשך עד 90 יום (13 שבועות) לכל היותר ובשיעור של כ-75% משכרו הרגיל של העובד (מחושב לפי ממוצע שלושת החודשים שקדמו לפגיעה)​.

את שכר יום הפגיעה עצמו משלם המעסיק ובנוסף המעסיק משלם שכר גם על היום למחרת הפגיעה אם העובד מושבת, אך ביטוח לאומי נכנס לתמונה החל מהיום השלישי להיעדרות. למעשה, אם ההיעדרות קצרה (פחות מ-12 יום), ביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה החל מהיום השלישי שלאחר התאונה ועד לסיום ההיעדרות.

אם ההיעדרות ארוכה יותר (מעבר 12 יום), ביטוח לאומי ישלם רטרואקטיבית גם עבור היום השני שלאחר הפגיעה ואילך. בתקופה שבה עובד מקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי, אסור למעסיק לנכות ימים אלה מימי המחלה הצבורים של העובד - העובד מקבל תשלום דרך ביטוח לאומי במקום ימי מחלה, כך שהוא לא "מבזבז" את מכסת ימי המחלה שלו על תאונת עבודה.

לאחר שהעובד ממצה את תקופת דמי הפגיעה וחוזר לעבודה, אם נותרו לו מגבלות או נכות כתוצאה מהתאונה, הוא יכול להגיש לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

ועדה רפואית של ביטוח לאומי תבחן את מצבו ותעריך אחוזי נכות: במקרה של נכות זמנית או קבועה בשיעור נמוך (לרוב 9% ומטה) לא ישולם פיצוי נוסף; בשיעור בינוני (למשל 10%-19%) משולמת מענק נכות - סכום חד-פעמי; ובשיעור גבוה יותר (20% ומעלה) זכאי העובד לקצבת נכות חודשית מעבודה. יתרה מזאת, במקרים חמורים במיוחד, כמו נכות בשיעור גבוה מאוד, קיימות זכויות נלוות (כגון שיקום מקצועי, סיוע בדיור וכו').

כמו כן, אם חלילה עובד נפטר עקב תאונת עבודה, בני משפחתו עשויים להיות זכאים לקצבת תלויים מביטוח לאומי. חשוב שהעובד השכיר יידע את זכויותיו וידרוש את המגיע לו - גם מביטוח לאומי וגם, במידת הצורך, מגורמים נוספים (כגון ביטוחים פרטיים או תביעת נזיקין נגד צד שלישי שאחראי לתאונה).

למעשה, הגשת התביעה לאחר יותר משנה מיום הפגיעה עלולה לפגוע בזכאות שלכם לתשלום​, לכן מומלץ לא לדחות. התהליך מתחיל בקבלת טיפול רפואי ראשוני ותיעוד הפגיעה: יש לוודא שהרופא ממלא עבורכם "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה", שזהו מסמך רשמי המתעד את הפגיעה ומאשר שהפגיעה קשורה לעבודה.

מסמך זה חיוני להמשך התביעה. לאחר מכן, על עובד שכיר למלא טופס תביעה שנקרא "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" (טופס בל 211) ולצרף אליו את התעודה הרפואית וכל מסמך רפואי נוסף רלוונטי (כגון סיכום טיפול מחדר מיון, צילומים, בדיקות).

המעסיק של העובד השכיר צריך למלא חלק מהפרטים בטופס ולאשר את נסיבות התאונה. עצמאי ימלא את אותו טופס עבור עצמו. יש לצרף לתביעה גם אסמכתאות נוספות: תלושי שכר של 3 חודשים לפני הפגיעה (לשכירים) או דוחות הכנסה רלוונטיים (לעצמאים), וכן כל דו"ח שהיה אם הגיע אמבולנס או משטרה (למשל במקרה של תאונת דרכים בדרך לעבודה).

אנו מטפלים עבורכם בכל תהליך הגשת התביעה, כולל איסוף וארגון המסמכים הנדרשים, מילוי הטפסים והעברתם ישירות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריכם או דרך האתר המקוון של ביטוח לאומי, תוך ליווי מקצועי לכל אורך הדרך.

שימו לב שאם חסרים מסמכים או פרטים, עיכובים עלולים לקרות - לכן חשוב להגיש תביעה מלאה ומפורטת. דמי הפגיעה כאמור ישולמו עד 90 יום לכל היותר. אם בתקופת ההחלמה חזרתם לעבוד חלקית בלבד, יש לעדכן את ביטוח לאומי כי ייתכן ותהיו זכאים לדמי פגיעה חלקיים (עבור ירידה בהכנסה).

עם סיום תקופת דמי הפגיעה, במידה והנפגע עדיין לא החלים לחלוטין, יש באפשרותו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות (תביעת נכות מעבודה) לצורך קבלת המשך פיצוי, כפי שתואר בסעיף הקודם.

חשוב לדעת: גם לאחר קבלת פיצוי מביטוח לאומי, אם חל שיפור או החמרה במצב הרפואי תוך זמן מה, אפשר לבקש דיון מחדש בדרגת הנכות.

בנוסף, במקרה שבו נדרשת הופעה בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכות, הצוות המקצועי של זכות ויוזמה יכול להכין אתכם לקראת הוועדה, להסביר אילו זכויות ותוספות מגיעות לכם בהתאם לאחוזי הנכות ולוודא שהוועדה קיבלה את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים.