המכון לחקר הקמעונאות ביצע סקר מקיף, רחב היקף, שבחן את המחירים ברשתות המזון בשתי נקודות זמן קריטיות: שבועיים שלפני ערב החג הראשון, והשבוע שלאחר ערב החג הראשון (לפני ערב החג השני)
בסקר נותחו בין 1,700 ל-3,600 מוצרים מכלל הקטגוריות – בשר, ירקות, מצות, ממרחים, קפואים, תבלינים, משקאות, כלי ניקוי, כלים חד-פעמיים, מאפים, שימורים, חלב ומוצריו, תחליפים, חטיפים, ממתקים ועוד. סלי הקנייה שנבדקו מייצגים את עיקר הצריכה של משפחה ממוצעת בישראל בתקופת החג.
מה גילינו?
בעבר, נהגו רשתות השיווק לשמור את העלאות המחירים לרגעים האחרונים לפני החג – לאחר שרוב הציבור כבר קיבל החלטה היכן יערוך את קניותיו. תופעה זו יצרה לא אחת תחושת תסכול צרכנית ושאלות קשות על הוגנות מסחרית.
לכאורה מדובר בפערים מזעריים – בין עלייה של פחות מ-2% לירידות מחירים קלות. אך בהקשר של פסח – בו כל שקל נחשב, ולו רק בגלל היקפי הקנייה החריגים – מדובר במסר חשוב: ייתכן שהשנה, לפחות עד כה, רשתות השיווק בחרו שלא לנצל את הביקוש הגבוה להפקעת מחירים, אלא לשמר רמה מסוימת של הוגנות תמחורית.
מדוע דווקא עכשיו? להלן כמה סיבות אפשריות:
בין סירים למציאות – ההשלכות על הצרכן
עבור הצרכן הישראלי, פסח הפך לא רק לחג שבו מספרים את סיפור יציאת מצרים – אלא לחג שבו כל קנייה מרגישה כמו משא ומתן עם פרעה.
האם לקנות כעת? להמתין? לחלק את הסל בין שתי רשתות? להזמין אונליין או לגשת פיזית לסניף? השאלות הללו הופכות בשבועיים שלפני פסח למוקד תכנון מדוקדק. סקר זה מוכיח שהצרכן הישראלי עושה את שיעורי הבית שלו – ורשתות השיווק מתחילות להגיב בהתאם.
המכון לחקר הקמעונאות ימשיך לעקוב, לבדוק, ולפרסם – כדי להבטיח שהתחרות לא רק קיימת על הנייר – אלא מורגשת בכיסו של כל צרכן בישראל.
התרעות פיקוד העורף