הכתבה נכתבה בשיתוף אבנר הייזלר
אזרחים רבים המבקשים לממש את זכויותיהם מול הביטוח הלאומי מגלים כי על פי רוב מדובר בתהליך מתסכל, ארוך ולעיתים גם מייאש. אבנר הייזלר, מומחה למימוש זכויות רפואיות המלווה מאות פונים מדי שנה, חושף את האתגרים המרכזיים איתם מתמודדים אזרחים כאשר הם מנסים לקבל את מה שמגיע להם לפי חוק – אך בפועל, מוצאים את עצמם נאלצים להיאבק על כל מסמך, כל אחוז נכות וכל שקל בקצבה או בגמלה.
אבנר הייזלר: "המערכת לא תמיד נגישה – פיזית ורגשית כאחד"
לדברי הייזלר אבנר, הקושי של הפונים מתחיל עוד הרבה לפני הגשת הבקשה: "צריך לזכור שמי שמבקש לממש את זכויותיו בביטוח לאומי נמצא ממילא בעמדת נחיתות מובנית. רבים מהפונים אליי הם אנשים שמתמודדים עם מצב רפואי מורכב – כאב, מגבלות פיזיות או נפשיות. ואז, לצד כל אלה, הם צריכים להתחיל לאסוף חוות דעת ומסמכים רפואיים, למלא טפסים בני עשרות סעיפים ולהתמצא במונחים משפטיים ורפואיים שהם לא מכירים. זה לא פשוט גם לאדם בריא, אז קל וחומר למי שנמצא בסבל וזה מעסיק אותו בצורה אינטנסיבית."
המומחה מדגיש כי אחת הבעיות המרכזיות היא חוסר ההנגשה של גם של המידע וגם של התהליך עצמו, על כל שלביו. "הנחת היסוד לפיה בני אדם יודעים מה מגיע להם – שגויה מהיסוד. מניסיוני, רוב האנשים לא מודעים לזכויותיהם במלואן. וגם כשכבר מתחילים בתהליך מימוש הזכויות, הם נתקלים בהסברים מבלבלים, דרישות מיותרות או חוסר מענה".
הוועדות הרפואיות – האם התהליך הוגן?
התנאי הבסיסי לקבלת מרבית הקצבאות של ביטוח לאומי הינו אישור הוועדה הרפואית לזכאות. זהו השלב הקריטי ביותר בכל הנוגע למימוש זכויות, אבל עבור רבים שלב זה נחשב לאחת מנקודות השבר בתהליך. "כשאדם נכנס לוועדה, הציפיה שלו היא שיתנו מקום לסבל שלו, שיקשיבו לו ויראו אותו. במקום זה הוא מרגיש שמטילים ספק בדבריו ומעמידים אותו במבחן, והוא צריך להוכיח את עצמו שוב ושוב, כשלכל מילה שהוא מוציא מהפה יש חשיבות מכרעת", אומר אבנר הייזלר.
הבעיה, לדבריו, אינה רק בגישה של חלק מהרופאים היושבים בוועדות, אלא גם בזמן הקצר שיש להם לבדוק ולהכריע בעניינים מורכבים: "יש ועדות שאורכות כעשר דקות לנבדק, שגם ככה נמצא בלחץ ולא תמיד מצליח להתבטא ולהסביר את עצמו כמו שצריך. איך אפשר להתרשם ולקבוע קצבה שמבוססת על קבלת תמונה שלמה ומלאה – בתוך כמה דקות?!"
הייזלר אבנר מוסיף כי לעיתים נדמה שהמערכת מנסה "לחסוך" באמצעות קביעת אחוזי נכות נמוכים מהמגיע, או על ידי דחיית בקשות באופן גורף, מבלי להעמיק בהן יותר מדיי. ההנחה העומדת מאחורי התנהלות זו היא שמי שנדחה – יתייאש ולא יערער. "זה עצוב, אבל הרבה אנשים פשוט מוותרים", הוא אומר.
טעויות נפוצות שעלולות לפגוע בזכאות
אבנר הייזלר מציין כי הבעיה איננה רק בקשיים שמערים הביטוח הלאומי. אליהם מתווספות גם טעויות רבות שעושים המבקשים– פשוט מחוסר ידע: "הרבה פעמים קורה שמנסחים את הבקשה בצורה שגויה, מצרפים מסמכים רפואיים לא עדכניים, מגיעים לוועדה בלי הכנה מראש או מתמקדים בפן הרגשי במקום בעובדות רפואיות. כל דבר כזה יכול להשפיע על התוצאה."
אבנר הייזלר מדגיש שבמקרים רבים, חוות דעת רפואית פרטית –על אף שאינה מחייבת את הביטוח הלאומי – יכולה לעשות הבדל דרמטי. "צריך לדעת להציג את הדברים נכון, לא להסתיר, אבל גם לא להגזים. פשוט לתאר את המציאות בצורה אמינה ומדויקת".
טיפ של מומחה: לא חייבים לעבור את זה לבד
אבנר הייזלר מספק טיפ שיכול לעזור למרות הקשיים. הוא ממליץ לכל מי שמתחיל תהליך מול הביטוח הלאומי לבדוק אם יש אפשרות להיעזר ביועץ זכויות, עמותה, או אפילו עורך דין – תלוי במורכבות המקרה: "חשוב להבין שהקצבאות הן לא 'טובה' שמישהו עושה לנו, אלא זכות שמוקנית לפי חוק, והמטרה שלהן היא לאפשר לאנשים לחיות בכבוד. יש דרכים להתמודד, ויש גם הרבה הצלחות. כשעובדים נכון, אפשר לקבל את הזכויות שמגיעות – לפעמים אפילו רטרואקטיבית לשנים אחורה."
לסיכום, הוא אומר, ההתמודדות מול הביטוח הלאומי היא לא רק מאבק על ניירת – אלא על הזכות לחיות בכבוד. הדרך אולי לא תמיד פשוטה, אך בעזרת ידע, התארגנות מתאימה וליווי מקצועי נכון אפשר להגיע אל המטרה. חשוב לא להתייאש ולדעת שהדבר אפשרי וראוי.
הכתבה נכתבה בשיתוף אבנר הייזלר