בנוסף לתנאים התפקודיים, קיים גם 'מבחן הכנסות'. מי שהכנסותיו עולות על סכומים מסוימים (נכון להיום: 12,536 ₪ ליחיד ו-18,804 ₪ לזוג) לא יהיה זכאי לגמלה מלאה, אך ייתכן ויהיה זכאי לגמלה מופחתת.
קביעת זכאות לקצבת סיעוד, נועדה להעריך את מידת התלות של אדם מבוגר (מעל גיל הפרישה) בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יומיות בסיסיות או את הצורך שלו בהשגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות סביבתו. גמלת סיעוד נועדה לסייע במימון שירותי טיפול וסיעוד בקהילה. השלב המרכזי בקביעת הזכאות לגמלה הוא בדיקת יכולת התפקוד בתוך הבית: איש מקצוע מטעם הביטוח הלאומי (אח או פיזיותרפיסט) מגיע לבית הקשיש, וקובע את רמת זכאותו של התובע לאור ביקור זה.
לעומת זאת, קביעת נכות כללית נועדה להעריך את מידת הפגיעה ביכולתו של אדם (מגיל 18 ועד גיל פרישה) לעבוד ולהתפרנס עקב ליקוי רפואי (גופני, נפשי או שכלי). הקצבה הנובעת מכך נועדה לפצות על אובדן כושר ההשתכרות או התפקוד. נכות רפואית נקבעת על ידי ועדה רפואית בהתאם למבחנים רפואיים ולרשימת ליקויים. נדרש אחוז נכות רפואית מינימלי (לרוב 60%, או 40% עם ליקוי אחד של 25%).
כדי להתחיל את תהליך הזכאות לגמלה, יש למלא טופס תביעה ולהגישו לסניף הביטוח הלאומי. התביעה יכולה להיות מוגשת על ידי הקשיש עצמו או על ידי מי שמייצג אותו. יש לצרף לטופס חוות דעת רפואית עדכנית ואישורים על הכנסות. הביטוח הלאומי אמור להודיע על החלטתו תוך 60 יום. במקרה של דחיית הבקשה, קיימת אפשרות לערער על ההחלטה בפני ועדת עררים מיוחדת. הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע בתחום הגריאטריה והסיעוד.
הגשת תביעה לגמלת סיעוד היא צעד משמעותי שיכול להוות נקודת מפנה עבור משפחות המתמודדות עם אתגרי הטיפול בקרוביהם הקשישים. הבנת התנאים, ההליך והזכויות הנלוות היא קריטית למיצוי מלוא הסיוע המגיע לתובע.
לאור הקשיים הבירוקרטיים הכרוכים בתהליך, לא פלא שישראלים רבים בוחרים שלא להתמודד עם הבירוקרטיה לבד. לעיתים קרובות, הם נעזרים בחברות למיצוי זכויות רפואיות, המכירות היטב את נבכי החוק וכיצד ניתן למקסם את הסיכויים לקבלת הזכויות הרפואיות הרלוונטיות.
התרעות פיקוד העורף