"ישנה תופעה שכיחה שהקשיש שנבדק, לעיתים מתוך רצון לשמור על כבודו או כדי להרשים את הבודק, מתאמץ להציג יכולת תפקודית גבוהה יותר ממה שהוא מסוגל בפועל," מסביר אבנר הייזלר. "התוצאה עלולה להיות תת-הערכה של מצבו האמיתי." לעיתים אפילו לבני המשפחה אין תמונה מלאה של הקשיים, או שהם אינם נוכחים בעת הבדיקה, מה שמקשה עוד יותר על קבלת הערכה אמיתית ומדויקת.
לדברי אבנר הייזלר, יש לדבר השלכות משמעותיות: "כאשר נקבעת דרגה שאינה משקפת את המציאות, המשמעות היא פחות שעות טיפול ופחות יכולת להיעזר במישהו לאורך היום." חוסר ההתאמה הזה יוצר קושי מתמשך בעיקר במקרים בהם אין בני משפחה זמינים, או כשהטיפול דורש מעורבות צמודה. כך קורה שהגמלה, במקום לסייע בשמירה על איכות החיים, הופכת לפתרון חלקי בלבד, כזה שמטיל נטל כבד על המשפחה או מאלץ את הקשיש להסתפק בפחות מהנדרש.
התרעות פיקוד העורף