באותו זמן, במחצית הראשונה של שנת 2025 נסגרו בישראל כ-33,060 עסקים, לעומת פתיחת כ-20,000 עסקים חדשים בלבד. פער משמעותי של כ-14,000 עסקים לטובת סגירות. נתון זה משקף מגמה מתמשכת של קושי וחולשה במגזר העסקי, המשך ישיר לשנת 2024 שהייתה הקשה מזה שנים.
בישראל, בממוצע של העשור האחרון, נסגרים מדי שנה כ-50 אלף עסקים. הנתון הזה כולל לא רק סגירות סופיות ופשיטות רגל, אלא גם החלפת בעלים, שינוי ייעוד של העסק, הפחתת פעילות ומעבר של עצמאים חזרה לשוק העבודה כשכירים. לעיתים, החנות הקטנה ברחוב הראשי נראית לצרכן ותיקה ומצליחה, אך בפועל הבעלות בה התחלפה מספר פעמים והעסק המקורי חדל להתקיים כבר מזמן.
הדינמיקה הזו היא חלק מהשוק, אך בשנים האחרונות כמות הסגירות שמלוות בחובות כבדים ובפשיטות רגל אמיתיות עלתה, במיוחד בעסקים שהוקמו מתוך חלום ולא מתוך תכנון כלכלי יסודי. מרבית העסקים שנסגרו הם עסקים קטנים ובינוניים, כאשר הענפים שנפגעו במיוחד כוללים תחבורה, אחסנה ודואר, תרבות, בידור, פנאי, שירותי בריאות ורווחה רובם רבי אחוזי עצמאיים.
עלויות חומרי הגלם, השכירות ושכר העובדים עלו באופן חד, במיוחד לאחר המלחמה. גם עם גידול במחזור המכירות, עלויות גבוהות אוכלות את הרווח. הרשתות הגדולות מצליחות להתמודד עם עליית העלויות ולהוזיל מחירים ללקוחות, בעוד עסקים קטנים מתקשים להתחרות. תנאי אשראי מחמירים, ריביות גבוהות, וקושי בגיוס הון פוגעים ביכולת להשקיע ולהתרחב.
לעומתן, עסקים קטנים מתמודדים עם עלויות רכישה גבוהות יותר, יכולת פרסום מוגבלת, ותנאי אשראי קשוחים. כשהם נאלצים להעלות מחירים כדי לשרוד, הם מאבדים לקוחות לטובת הגדולים. התוצאה היא פער מחירים שמייצר אצל חלק מהצרכנים תחושה שהעסק הקטן יקר מדי, מבלי להבין ששולי הרווח שלו מצומצמים בהרבה.
הפער הזה מתעצם כאשר רשתות גדולות מנהלות מבצעים אגרסיביים, מוזילות מוצרים מסוימים להפסד כדי למשוך לקוחות, ומפצות על כך במוצרים אחרים. עסק קטן שמנסה לחקות אסטרטגיה כזו עלול למצוא את עצמו בהפסדים כבדים ללא אפשרות לפצות במקום אחר.
רשתות שיווק נאלצו להפסיק להיעזר בשירותי סדרנות של יצרני המזון הגדולים, מה שפגע בנראות המדפים ובזמינות המוצרים. במסעדות קטנות ובתי קפה, התלות בבעל העסק עצמו מוחלטת, וכאשר הבעלים במילואים, או נאלץ להיעדר מסיבה אחרת, העסק מתקשה לשרוד.
הבעיה החמורה ביותר היא שגם כאשר מוצאים עובדים, העלות שלהם עלתה משמעותיות. שכר המינימום עלה, דרישות העובדים גדלו, ויש מחסור בעובדים מיומנים בתחומים רבים. עסקים קטנים שלא יכולים להציע תנאים תחרותיים מוצאים את עצמם עם עובדים פחות מנוסים שדורשים השקעה רבה יותר בהכשרה.
התמיכות הממשלתיות שניתנו, במקרים של פגיעה ישירה או אזורית, סיפקו לעיתים חמצן זמני בלבד. הן לא פתרו את בעיית החובות המצטברים, במיוחד כאשר תקופת ההיעדרות מהמילואים ארכה חודשים. ספקים לא המתינו, שכר דירה המשיך לרוץ, ולקוחות מצאו חלופות אחרות.
יש גם בעלי עסקים שחזרו מהמילואים למציאות כלכלית משתנה לחלוטין. מה שהיה רווחי לפני המלחמה כבר לא עובד באותה צורה, והם נאלצים ללמוד מחדש איך לנהל את העסק במציאות החדשה. חלקם מגלים שהעסק ששרד את תקופת היעדרותם חלש מכדי להיאבק בתחרות המתחדדת.
אלא שהכישורים שנדרשים להצלחה כעצמאי שונים לחלוטין מאלה הדרושים לניהול בכיר בארגון גדול. ניהול עסק עצמאי דורש הבנה פיננסית מעמיקה, יכולת קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, חוסן מנטלי לעמוד בתקופות קשות, ויכולת לנהל במקביל תפעול, שיווק, מכירות ושירות לקוחות.
מעניין לגלות שחלק גדול מהיזמים המצליחים בישראל ובעולם כלל לא החזיקו בתואר אקדמי בעת שהקימו את עסקיהם. לעיתים קרובות הם פנו ללימודים רק לאחר שהצליחו, לצורך הרחבת הידע או מסיבות אישיות. הכישור החשוב ביותר לעצמאות הוא יכולת למדוד סיכונים, לקבל החלטות מהירות, ולהסתגל לשינויים בשוק.
אם חלק מהתשובות לשאלות האלו הן שליליות, ייתכן שעדיף לשקול להישאר במסלול של עבודה כשכיר, או לפחות להתחיל את העסק כפעילות צדדית עד שתוכח הכדאיות. יש גם אפשרות להתחיל עם שותף שמשלים את הכישורים שחסרים לך.
הכישורים הכי חשובים לעצמאי הם גמישות מחשבתית, יכולת לקבל החלטות תחת לחץ, כישורי מכירה ושירות לקוחות, הבנה בסיסית בחשבונאות ומימון, ובמיוחד יכולת להתמודד עם דחיות וכישלונות. הרבה פעמים ההצלחה כעצמאי תלויה יותר בעמידות ובחוסן מאשר ברמת ההשכלה או הכישרון הטכני.
יצירת שיתופי פעולה עם עסקים אחרים יכולה להקטין עלויות ולהגדיל את כוח הקנייה. פיתוח ערוצי הכנסה מגוונים מקטין את התלות בלקוח אחד או בשוק אחד. השקעה בשירות לקוחות ובחוויה מייחדת יכולה ליצור יתרון תחרותי מול רשתות גדולות שמתקשות לתת שירות אישי.
טכנולוגיה יכולה להיות כלי חשוב להתייעלות. מערכות לניהול מלאי, כלים לניתוח נתונים, ופלטפורמות דיגיטליות למכירה יכולים לעזור לעסק קטן להתחרות עם הגדולים. אבל חשוב לא להשקיע בטכנולוגיה יקרה מדי בשלבים המוקדמים של העסק.
יש צורך במדיניות ממשלתית שתתמוך בעסקים קטנים ובינוניים. הקלות במיסוי, שיפור תנאי האשראי, תמיכה בחדשנות ובהתייעלות טכנולוגית, ועידוד שיתופי פעולה בין עסקים קטנים. בלי שינוי כזה במדיניות, גל הסגירות צפוי להימשך, עם השפעה ישירה על הכלכלה המקומית ועל המגוון העסקי בישראל.
הכלכלה הישראלית נמצאת בצומת. מצד אחד, יש ביקוש צרכני חזק והכנסות גבוהות. מצד שני, המבנה הכלכלי הולך ומתרכז בידי שחקנים גדולים, והעסקים הקטנים מתקשים לשרוד. ההחלטות שיתקבלו בחודשים הקרובים יקבעו אם ישראל תשמור על המגוון העסקי שלה, או שתהפוך לכלכלה שנשלטת בעיקר על ידי תאגידים גדולים.
האבסורד של הצריכה הגבוהה והעסקים הקורסים אינו בלתי נפתר, אבל הוא דורש התייחסות מהירה ומקיפה. העתיד הכלכלי של ישראל תלוי ביכולת למצוא איזון בין כוחות השוק לבין הצורך לשמור על מגוון עסקי ותחרותיות בריאה.
התרעות פיקוד העורף