בפסגת ההתחדשות העירונית השנתית של מרכז הנדל"ן ולוח מדלן, בכירי המערכת הציבורית והפרטית התכנסו לדיון על אחד הנושאים הבוערים בענף – תקן 21 והעתיד של ההתחדשות העירונית בישראל.
בלולו הדגיש כי מטרת התקן היא לבדוק היתכנות כלכלית אמיתית ולאפשר רווח יזמי מינימלי. "מאז ה־7 באוקטובר קיבלנו פניות לעדכן את התקן ולהעלות את שיעור הרווח. זה חייב להיות מדויק – אם נעלה יותר מדי, התוכניות יקרסו. עד סוף השנה נעדכן את התקן".
ראשי הערים: "התקן לא מותאם לשטח"
באר שבע כמודל: לא רק יחידות דיור
"נפגשתי עם ראש הממשלה לפני שבועיים, אחרי שהבאנו את הסייבר ו-MIT הביאה את אחת המעבדות שלה - זה הכוח האמיתי של הכלכלה. זה בבאר שבע, שמקדמת גם את הבית השני של שיבא - בית החולים המתקדם בעולם, עם 2,000 מיטות. הלוואי שמדינת ישראל תהיה שותפה שלנו עם רכבות מהירות ורכבת קלה בבאר שבע", הוסיף.
אך אם במרכז עוד מצליחים "למתוח" את תקן 21 כדי להוציא פרויקטים לדרך, הרי שבפריפריה אותו תקן עצמו חוסם את מה שהכי דחוף – מיגון, תשתיות וחידוש בניינים רעועים. כאן מתברר: הכלי שאמור לאפשר התחדשות עירונית בפועל מייצר פערים ומנציח את העובדה שההתחדשות מתרחשת רק בגוש דן, בעוד שהפריפריה נשארת שקופה.
"עדיין שקופים": מתי בשורת ההתחדשות העירונית תגיע סוף סוף לפריפריה?
האוצר: "המענקים לא מספיקים – נדרש מודל ארוך טווח"
בענף היזמות נשמעה דרישה ברורה להסרת חסמים. רונן יפו, מנכ"ל דוניץ אלעד: "אנחנו פועלים ביוקנעם, טבריה, מצפה רמון ודימונה. חייבים לחדש את מרכזי הערים בפריפריה – אחרת הן יתפוררו. היזמים יודעים לבצע פרויקטים מורכבים, אבל חייבים את מוסדות התכנון והממשלה לצידנו".
"הציבור מאמין בהתחדשות – המדינה חייבת לספק ודאות"
"המדינה חייבת להכניס יד לכיס ולאפשר ליזמים לעשות את העבודה שלהם. הכלכלה הישראלית היא כלכלה ניסית, יש צמיחה בתקופות שמדינות אחרות היו קורסות. תפקיד המדינה לתת רוח גבית ליזמים. הרשויות צריכות לא להפריע ולעזור ליזמים".
הבשורה הקשה - האמון בממשלה
בפאנל עלתה גם השאלה הקשה: מה יקרה קודם – התחדשות רחבת היקף או אסון ברעידת אדמה? 80% מהמשתתפים בקהל, שכלל גורמים מכל עולם הנדל"ן, העריכו כי אסון יתרחש לפני שהמדינה תצליח להוציא לדרך מהלך רחב.
יחד עם זאת, היו גם נקודות אופטימיות. קונינסקי ציין כי הוא אופטימי בראייה לעתיד וחשף: "אנחנו עובדים כתף אל כתף מול רמ"י. ישבתי במשרדו של שר האוצר על תוכנית עוטף צפון, אנחנו סימנו קרוב ל-3 מיליארד ש"ח לשלושה יישובים במעטפת צפון שיזכו למימון ממשרד האוצר. יחד עם הקרבה של שטחים מהרשות המקומית וירידה בהיטלים, עוד השנה יעלו אצלי טרקטורים".
יחד עם זאת בסופו של דבר הוסיפה: "אני אופטימית, הדברים קורים היום, רואים את הביקושים, רואים את היזמים. רשויות צריכות להכין מסמך אזורי עדיפות להתחדשות עירונית. במקומות שיש מסמך – זה מתגלגל קדימה. ההתחדשות לא קורית מעצמה, היא חייבת גיבוי ממשלתי".
המסקנה: בלי התערבות ממשלתית – אין עתיד להתחדשות בפריפריה
בכנס עלתה הסכמה רחבה: ההתחדשות העירונית בפריפריה לא תתרומם ללא מענקים, קרקעות משלימות ותכנון אסטרטגי מצד המדינה. "כולנו ראינו במלחמה כמה ממ"ד מציל חיים", סיכם קסטל. "ההתחדשות העירונית בפריפריה היא לא רק נדל"ן – זו סוגיה חברתית וביטחונית מהמעלה הראשונה".
התרעות פיקוד העורף