הצרכן הישראלי למד בשנה האחרונה לשנות הרגלים: לרכוש פחות מוצרים אימפולסיביים, לחפש מבצעים, לעבור למותגים פרטיים או פשוט לוותר על חלק מהמוצרים שאינם חיוניים. במילים אחרות, התנהגות הצרכן הפכה רציונלית יותר , אך גם חששנית יותר.
הפער בין ענפי הצריכה ממחיש כי הצמיחה הכלכלית אינה אחידה, חלק מהתחומים נהנים מעלייה זמנית, אך תחושת הזהירות הכלכלית ניכרת כמעט בכל תחום.
המונח “פדיון” מטעה, הוא משדר צמיחה כלכלית, אך בפועל הוא מייצג בעיקר גידול כספי. כאשר מתרגמים את הנתונים לרמה של “מכירות ליחידה”, התמונה מתהפכת: הצריכה בפועל יורדת, למרות שהפדיון גדל. זו אינה תופעה ייחודית לישראל בלבד , באירופה ובארצות הברית נרשמות מגמות דומות, אך בישראל היא מועצמת בשל השילוב של עלויות מחיה גבוהות, ירידה בכוח הקנייה של משקי בית בינוניים, ומבנה שוק ריכוזי.