את השקט שלה היא מוצאת בטלפון הסלולרי. משחקת באבלס, קלפים, עוד משחק ועוד אחד. יושבת במשך שעות עם שני המכשירים שלה, מסיימת אחד ועוברת לשני. לפני חודש, באמצע משחק שגרתי, קפצה לה פתאום מודעה: “זכית ב־3,500 דולר". בלי לחשוב פעמיים היא לחצה עליה, השאירה פרטים ותוך זמן קצר קיבלה שיחת וואטסאפ מבריטניה.
בצד השני היה מישהו דובר אנגלית. כשהבין שהשיחה לא באמת יכולה להתקדם, כי היא לא דוברת את השפה, הבטיח שתכף יחזור אליה נציג דובר רוסית. וכך היה. היא לא זוכרת הרבה מהשיחה, רק שרומן היה על הקו. הם עברו לשיחת וידאו לבבית, כשהוא רואה אותה, אבל המסך שלו שחור, והוא הבטיח שהכסף יישלח אליה.
כשסיימו לדבר הלכה ציפורה לנוח. היא לא זוכרת לכמה זמן עצמה עיניים, אבל כשהתעוררה שמה לב שהטלפון זז לבד, כאילו נכנס בו שד. האפליקציה של בנק הפועלים עלתה שוב ושוב, תמונות הופיעו על המסך ונעלמו. היא לא ייחסה לזה חשיבות, חשבה שמדובר בתקלה שתיעלם.
שלושה שבועות אחר כך התקשרו אליה מהסניף המקומי של בנק הפועלים, שבו מתנהל חשבון הבנק היחיד שלה, וביקשו שתגיע בדחיפות. הפקידה דרשה לדעת מה קורה בחשבון ואיך הצטברו על שמה הלוואות בגובה של 400 אלף שקל. לא היה לה מושג. מעולם לא ביקשה ולא ידעה על קיומן. כשהפקידה לחצה, היא נבהלה ואמרה שהיא הייתה צריכה את הכסף לטיפולים רפואיים, כדי שתוכל ללכת הביתה.
“חשכו עיניי", היא מספרת. “גיליתי שנלקחו הלוואות משני כרטיסי האשראי שלה ומחשבונות בנק שלא היה לה מושג שיש לה, בסכום כולל של 540 אלף שקל". מפחיד? חכו, רק התחלנו.
כדי להבין את התמונה המלאה, התחילו הילדים בעבודת בילוש פרטית של איסוף פרטים מציפורה, מהבנק ומחברות האשראי. התברר להם שמישהו פתח על שמה חשבון בבנק וואן זירו, ומשם נלקחה הלוואה של 135,817 שקל. נזכיר שמדובר בבנק דיגיטלי, שכל פעולה בו מצריכה שליטה טכנית שאין לציפורה. שם התברר שככל הנראה יש לה גם חשבון בבנק דיסקונט, שנפתח על שמה ולא היה לה מושג שהוא קיים עד אותו רגע.
מכרטיס אשראי שופרסל של כאל נלקחה הלוואה נוספת, בסך 198,500 שקל. מכרטיס האשראי לייף סטייל של סופר פארם - הלוואה של 114,500 שקל. ומבנק הפועלים עוד הלוואה בגובה 98 אלף שקל. נמצא שהיו העברות מחשבון לחשבון ולחשבונות של מוטבים אחרים ונקנו מטבעות וירטואליים בסכום גדול דרך בנק ההשקעות Bit2C.
ההלוואות נלקחו ונעלמו תוך תשעה ימים, תשעה ימים הם מספיק זמן כדי שמישהו במערכת הבנקאית יניף דגל אדום וישאל מה לעזאזל קורה פה, ואיך פנסיונרית עם קצבה חודשית של 5,600 שקל פותחת חשבונות, מבצעת פעולות ולוקחת הלוואות בסכומים אדירים כאלה.
אחרי הפגישה הראשונה בבנק, ציפורה נלחצה מסכומי העתק שהיא חייבת, אף שלא הבינה מאיפה הם צצו, והחליטה לעשות מעשה. לדבריה, היא גלשה בפייסבוק והגיעה ליועץ משכנתאות בשם ג' (השם המלא שמור במערכת), שהבטיח לעזור לה לקבל הלוואה של חצי מיליון שקל מחברת מימון ישיר כדי לכסות את ההלוואות שנלקחו על שמה.
“היא סיפרה ש־ג' הגיע אליה עם עורך דין", אומרת עדי. “הוא החתים אותה על ההלוואה, שכללה את שעבוד הבית, ועל תשלום של 25 אלף שקל תמורת הייעוץ. מי גובה סכום כזה על ייעוץ משכנתאות? הוא ראה מולו אישה שלא מדברת עברית ובלי למצמץ הוא מחתים אותה, ככה, על הלוואה ושעבוד? שאלתי את אמא למה היא לא סיפרה לנו כלום במשך כל כך הרבה זמן, והיא אמרה שהתביישה, כי הזהרנו אותה שוב ושוב לא ללכת שולל אחרי הודעות מפתות, לא למסור פרטים, לא ללחוץ על שום דבר חשוד. היא תמיד ענתה: מה אני, ילדה קטנה? אם היא הייתה אומרת משהו, יכולנו לעצור את זה הרבה קודם".
ברגע שנחשפו ממדיה של הנוכלות וגניבת הזהות, ציפורה קרסה. היא נכנסה למצוקה נפשית, הפסיקה לישון והתקשתה לאכול. מאז, אחותה נמצאת לידה ושומרת שלא תפגע בעצמה. “התקשרתי למימון ישיר וביקשתי לבטל את הצ׳ק שלא הופקד ולהסיר את השעבוד על הבית, והנציג אמר לי: אנחנו צריכים לשלם 17 וחצי אלף שקל כדי שיעשו את זה. פחדתי שייקחו לה את הבית. בינתיים, ההלוואות התחילו לרדת, היא נכנסה למינוס הרבה מעבר למסגרת האשראי שלה, ולא יכלה אפילו לצאת לקניות".
“מדובר בדפוס פעולה עברייני מובהק, אשר לא היה מתאפשר אלמלא כשלים מערכתיים חמורים בהתנהלות הבנקים", כתב עו"ד אסף בפנייה דחופה לבנק ישראל, שבה תיאר שורת כשלים חמורים, בהם כשל בזיהוי זהות הלקוחה ואימותה, היעדר מנגנוני ניטור אפקטיביים לפעולות חריגות, אי עמידה בחובת זהירות מוגברת כלפי לקוחה מבוגרת ופגיעה, תגובה מאוחרת וחלקית של הבנקים גם לאחר שנודע על ההונאה, והיעדר צעדים ממשיים להשבת הכספים שנגרעו מחשבונותיה.
“למרות פניות חוזרות לבנק וואן זירו, לבנק הפועלים ולחברת Bit2C, עד לרגע זה לא קיבלנו התייחסות". במקביל, כך הוא טוען, ממשיכים לחייב את איפראימוב בהחזרים על הלוואות שלא נטלה.
"אפשר להצביע על כל כך הרבה נורות אדומות שהיו צריכות להידלק אוטומטית, ומשום מה לא נדלקו. כשמדובר באזרחית ותיקה, אוכלוסייה שידוע כי היא פגיעה במיוחד להונאות, ובפרט להונאות דיגיטליות. ליוצאת בריה"מ לשעבר - קבוצה שמזה שלוש שנים נמצאת על הכוונת של הנוכלים והפכה ליעד המועדף עליהם - ולאישה שחיה מפנסיה זעומה וקצבת זקנה בסך כולל של 5,600 שקל אסור היה לאשר כל כך הרבה הלוואות, בטח שלא בהיקף הזה ובאופן אוטומטי".
"ואיך יכול להיות שבשום שלב בכל משך הזמן הארוך הזה, הבת לא עודכנה על הפעילות החריגה, אלא רק לאחר מעשה? ואיך הבנקים וחברות האשראי לא שמו לב שמדובר בהונאה באמצעות ניטור ה־IP שממנו בוצעו הפעולות?".
נכון למועד כתיבת שורות אלה, האיום טרם הוסר. ילדיה של ציפורה חיים כבר שבועיים בסרט אימה, חוששים שהנוכלים יתקפו שוב. “אנחנו דורשים שכל ההלוואות יבוטלו לאלתר ושיוחזר לה כל הכסף שנגבה מחשבונה", אומרת עדי, “ושכל השרשרת שכשלה בזיהוי גניבת הזהות של אימא תיקח אחריות, ושבנק ישראל יוציא נהלים מחמירים שימנעו נוכלויות כאלה בעתיד. אימא במצב קשה. היא אומרת שהיא בסך הכל שיחקה משחק ובגללו העולם שלה קרס. היא מפחדת למות ולא רוצה לחיות יותר. היא מרגישה שהיא סיבכה אותנו".
בעקבות פניית "מעריב עסקים" פתח בנק ישראל בחקירה מקיפה.
"יתרה מכך, לאחרונה פרסמנו הוראה המחייבת מענה אנושי בנושא הונאות שיהיה זמין לציבור 24/7. כמו כן, בשבועות האחרונים התקיים קמפיין כלל ארצי נוסף להעלאת המודעות לנושא בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית), לצד סמינרים להסברה עם משתתפים בכל רחבי הארץ. פעולות הפיקוח, הן בצד הרגולציה והן בצד ההסברה, משלימות לפעולות אכיפה שעליהן אמונה המשטרה מול מבצעי ההונאות. באשר למקרה המצער הנדון, המידע מוכר לפיקוח ולגורמים הרלוונטיים הנוספים בבנק המסחרי ובמשטרה ומצוי בהליך בחינה וטיפול".
התרעות פיקוד העורף