ריבק מסביר כי "מס העצלות", כפי שהוא מכנה אותו, פוגע בשני קהלים מרכזיים, אך ממניעים שונים. אצל בעלי עסקים, מדובר במה שהוא מכנה "אשליית ה־ROI". "בעולם העסקי, מנוי כמעט אף פעם לא נתפס כבזבוז. זה תמיד 'השקעה', 'כלי שיחסוך זמן', או 'משהו שנשתמש בו בעתיד'. בפועל, אני רואה עסקים שמשלמים במקביל על 10 או 15 מערכות שונות, CRM, כלי AI, עיצוב, אחסון ענן ואוטומציות, שחלק גדול מהן כמעט לא נפתח".
לדבריו, חלק מהבעיה נובע מרכישת פוטנציאל במקום פתרון. "אנשים קונים מנוי כי הם מפחדים להישאר מאחור. 20 או 30 דולר בחודש נראים זניחים, אבל כשזה מוכפל בעשרות כלים, זה הופך לאלפי דולרים בשנה". תופעה נוספת היא כפילויות, כמו תשלום מקביל על כמה שירותי אחסון זהים כמו למשל Google Drive, Dropbox, OneDrive, שנוצרות פשוט מחוסר ניהול שיטתי. מעל כל אלה מרחף המודל העסקי של חברות ה־SaaS, שמתבסס על שיעור נטישה נמוך. "ברגע שכרטיס האשראי הוזן, הסיכוי שמישהו יעצור לבדוק אם הוא באמת משתמש בשירות נמוך מאוד".
ריבק מציין גם את "פרדוקס הזום". רוב החברות משלמות על חבילת Google Workspace (המייל העסקי), שכוללת בילט-אין את Google Meet בגרסת הפרימיום, ללא הגבלת זמן ועם יכולות הקלטה הוא מסביר. למרות זאת, אותו עסק מוסיף אוטומטית מנוי ל-Zoom בעלות של כ-15 דולרים לעובד, רק מכוח ההרגל. המשמעות? עסק של 10 עובדים שפשוט ישתמש בכלי שהוא כבר שילם עליו, יעביר לשורת הרווח כ-6,500 ש"ח בשנה בלחיצת כפתור.
אצל משקי הבית, הסיפור שונה אך לא פחות יקר. כאן אין יומרה לרווח או יעילות, אלא שילוב של חוסר תשומת לב והרגל. ריבק מצביע על עלייה עקבית בהוצאות מט"ח באשראי שאינן קשורות לתיירות. "המשמעות היא זרימה קבועה של כסף החוצה, לענקיות סטרימינג, אפליקציות, משחקים ושירותי כושר דיגיטליים".
משק בית ממוצע בישראל, לדבריו, מחובר כיום לארבעה עד שישה שירותי תוכן במקביל, כאשר כשליש מהם אינם בשימוש במשך חודשים. "בתרגום לכסף, משפחה ממוצעת זורקת בין 1,500 ל־2,000 שקל בשנה. זה סכום שיכול לממן חודש קניות בסופר, אבל הוא נבלע בשקט בפירוט האשראי".
לדבריו, הפתרון אינו להימנע מטכנולוגיה או משירותים דיגיטליים, אלא לשנות את אופן הניהול. הוא ממליץ על בדיקה תקופתית יזומה של פירוט האשראי, עם התמקדות בחיובי אונליין חוזרים, ועל קבלת החלטות נוקשות לגבי שירותים שלא נעשה בהם שימוש בחודש האחרון. "אם התשובה היא 'לא השתמשתי, אבל אולי בעתיד', זו בדיוק הנקודה לבטל. תמיד אפשר להירשם מחדש".
מהלך נוסף שהוא מציע הוא מעבר לתשלום שנתי עבור שירותי ליבה שבהם יש שימוש ודאי. "בחיוב חודשי יש קנס נוחות סמוי. מעבר למסלול שנתי חוסך מיד כ־20% מהעלות, תשואה שלא קיימת היום באפיקים סולידיים". לצד זאת, הוא ממליץ להשתמש בכרטיס אשראי ייעודי או וירטואלי למנויים בלבד, עם תקרת חיוב מוגבלת. "ברגע שמחיר קופץ או שנוסף מנוי בלי לשים לב, החיוב נחסם ומכריח אותך לבדוק. זה הופך את הכסף לגלוי שוב".
לסיום, ריבק אף מציין כי גם הבינה המלאכותית יכולה לשמש כלי עזר, למשל באיתור מנויים, בהבנת תנאי ביטול ובהכוונה לתהליכים יעילים יותר. הטכנולוגיה היא זו שיצרה את הבעיה, והיא יכולה גם לעזור לפתור אותה, אם משתמשים בה נכון.
התרעות פיקוד העורף