מחקר מקיף שביצע המכון לחקר הקמעונאות בשנת 2025, הכולל סקר מחירים ב-13 מסעדות ברחבי הארץ וסקר התנהגות צרכנים בקרב 608 משתתפים, מצביע על תופעה ברורה: השווארמה בישראל של 2026 אינה עוד אוכל רחוב זול, אלא קטגוריית מזון עם כוח תמחור משמעותי, נאמנות צרכנית גבוהה ושחיקה נמוכה של ביקוש. שילוב זה מאפשר העלאות מחיר בקצב חריג, כזה שמקדים ואף מכפיל את האינפלציה הכללית במשק.
כאשר משווים את הנתון הזה למדד המחירים לצרכן, התמונה מתחדדת עוד יותר. העלייה המצטברת במדד המחירים הכללי בין השנים 2022-2026 מוערכת בכ-17 עד 18.5 אחוז. כלומר, מחירי השווארמה עלו פי שניים ויותר מקצב ההתייקרות הכללי במשק. זו כבר אינה תחושת יוקר מחיה, אלא פער מדיד, כזה שמחייב שאלות קשות. אם חומרי הגלם, השכר והשינוע התייקרו בקצב המשק, כיצד ייתכן שהמנה הסופית מתייקרת בקצב כפול?
רק שתי מסעדות מתוך 13 שנבדקו הצליחו לשמור על עלייה מתונה יחסית של כ-13 אחוז (דבוש ושמש רמת גן) - אבל גם הן התייקרו מעבר לסבירות המשק. חציון ההתייקרות - הנתון שמייצג את המסעדה "האמצעית" - עמד על 35 אחוז, כמעט פי שניים מהאינפלציה הכללית. כלומר, אין מדובר בתופעה של קיצוניות בודדות, אלא במגמה רוחבית שמשתרעת על פני רוב השוק.
אלו נתונים שמשנים בפועל את עלות ארוחת הצהריים של הציבור העובד. עבור שכירים, סטודנטים, חיילים משוחררים ועצמאים, השווארמה כבר אינה פתרון זול, אלא הוצאה חודשית משמעותית שמצטברת במהירות. משפחה עם שני הורים עובדים שצורכים שווארמה פעמיים-שלוש בשבוע משלמת היום כ-500-600 שקלים בחודש יותר מאשר ב-2022, רק על אותה הרגל צריכה.
התרעות פיקוד העורף