האב הגיש תביעה נגד בנו להשבת הדירה שנתן לו במתנה, התחרט, והגיש תביעה נגד עורך הדין שייצג אותו

אב סיעודי העניק את דירתו לבנו במתנה, התחרט ופתח במאבק משפטי להשבתה. לאחר שהתביעה נמחקה באופן חד-צדדי, הדרמה עברה לבית המשפט לתביעות קטנות – הפעם נגד עורך הדין שייצג אותו

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
האב הגיש תביעה נגד בנו להשבת הדירה שנתן לו במתנה, התחרט, והגיש תביעה נגד עורך הדין שייצג אותו
האב הגיש תביעה נגד בנו להשבת הדירה שנתן לו במתנה, התחרט, והגיש תביעה נגד עורך הדין שייצג אותו | צילום: יחצ

הכתבה נכתבה בשיתוף עו״ד יניב אהרון

סיפור משפטי יוצא דופן נחשף לאחרונה, ומשלב בתוכו את כל הדרמה האנושית והמקצועית האפשרית: אב קשיש וסיעודי שנתן במתנה את דירתו היחידה במתנה לבנו, תביעה להשבת הדירה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, מחיקה חד־צדדית של התביעה על ידי האב – ולבסוף, תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות נגד עורך הדין שייצג אותו.

במרכז הפרשה עומד תובע בן 83  המתגורר לבדו בדירתו בתל אביב. לטענתו, בנו ואמו של הבן (גרושתו של התובע) הפעילו עליו במשך שנים לחץ כבד, השפעה בלתי הוגנת ולכאורה בדרך גזל ומרמה החתימוהו על מסמכים להעברת מלוא זכויות הבעלות בדירתו, ללא כל תמורה, לבנו.

לצד תיאור מסכת ההשפעה הבלתי הוגנת, הסתמכה התביעה על עילות משפטיות של "התנהגות מחפירה" מצד מקבל המתנה – הבן – בכך שמיד לאחר רישום הדירה על שמו, ניתק כל קשר עם האב, חדל לבקרו ולהתקשר אליו, והותירו גלמוד לעת זקנה.

על רקע זה פנה האב לעו"ד אהרון, עמו חתם על הסכם שכר טרחה.  אחר החתימה הגיש עו"ד אהרון, לדבריו, תביעה מלאה להשבת הדירה ובקשה לסעד זמני למניעת דיספוזיציה, ניהל תכתובות ובקשות נוספות ואף ייצג את התובע בדיון שנערך ביום 27.1.2025. בית המשפט הורה על מינוי מומחה פסיכוגריאטר מטעם בית המשפט, ועורך הדין הבהיר ללקוח כי יהיה עליו לממן גם חוות דעת מטעמו, בהתאם לאמור בהסכם.

בנקודה זו הגיע המפנה: משהבין התובע כי נדרשות הוצאות נוספות על מומחים, טוען עו"ד אהרון, החליט האב – בניגוד להמלצה המקצועית – כי אינו מעוניין להמשיך בהליך. ילדי התובע האחרים, שלטענתו הבטיחו לסייע במימון התביעה, הודיעו שאינם מוכנים לממן את ההליך. התובע פנה לבדו לבית המשפט במכתב מיום 30.1.2025, ללא ידיעת עורך הדין, וביקש למחוק את התביעה. ובכך למעשה נמחקה התביעה.

לאחר מכן, פנה התובע לעורך הדין בבקשה להשבת שכר הטרחה. משהסביר לו כי שכר הטרחה שגובה הוא "שכר ראוי" שנגזר מהיקף העבודה שכבר בוצעה – לרבות ניסוח כתב התביעה המורכב, בקשות לסעד זמני, ניהול מו"מ וייצוג בדיון – וכי מחיקת ההליך נעשתה ביוזמת הלקוח בלבד, סירב להשיב את הכספים.

בתגובה, בחר התובע להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות נגד עורך דינו לשעבר, ותבע את השבת הכספים ששילם. בכתב ההגנה טען עורך הדין כי מדובר ב"שימוש ציני ובלתי ראוי בהליכי משפט", שכן הוא מילא את חלקו במלואו על פי הסכם שכר הטרחה, ביצע את כל הפעולות המשפטיות הנדרשות והגשת התביעה נמחקה רק משום שהתובע בחר, מטעמיו הכלכליים והמשפחתיים, להפסיק את ההליך.

בית המשפט קיבל את עמדתו של עו"ד אהרון והציע לתובע למחוק את תביעתו וכך עשה התובע. הפרשה הזאת מעלה שאלות עקרוניות על גבולות אחריותו של עורך הדין, על זכותו של לקוח לחזור בו מתביעה גם במחיר "זריקת" עבודה משפטית רבה, ועל הסיכון הגובר לעורכי דין למצוא עצמם נתבעים בהליכים קטנים לאחר שהשקיעו זמן ומשאבים בתיק.

הכתבה נכתבה בשיתוף עו״ד יניב אהרון

תגיות:
תביעה
/
עורך דין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף