אחרי שכמה שנים קשות של יוקר מחיה שעולה ועולה, ריבית גבוהה על המשכנתא וכמובן גם מלחמה, נראה שמשקי הבית בישראל מתחילים לנשום קצת יותר בקלות. מחקר חדש של מנורה ERN מצביע על שינוי מגמה בצריכה, לא זינוק דרמטי אלא התייצבות הדרגתית, שמגיעה בעקבות שתי הורדות ריבית שביצע בנק ישראל בסוף 2025 ותחילת 2026.
הנתונים מבוססים על תשלומים בפועל בצ'קים ובהוראות קבע דיגיטליות, ונבחנו בשלוש תקופות ברורות. לפני הורדת הריבית הראשונה, בין 1 ל-23 בנובמבר 2025, נרשמה ירידה חדה של כ-15% בכמות העסקאות לעומת השנה הקודמת. משפחות דחו קניות גדולות, צמצמו הוצאות והתמקדו במה שחייבים.
במרכז הארץ, שבו מתגוררות יותר משפחות ממעמד בינוני-גבוה, הירידה לפני הורדות הריבית עמדה על כ-18%, והחזרה לצמיחה היתה מינורית, כ-0.6% בלבד. בדרום, לעומת זאת, השינוי היה חד יותר, מירידה של 17% לעלייה של 6% אחרי ההורדה הראשונה. לפי מנורה ERN, משקי בית עם חובות גבוהים יותר מגיבים מהר יותר לשיפור בתנאי האשראי.
שוק הוראות הקבע התנהג אחרת לגמרי. גם לפני הורדת הריבית כבר נרשמה בו עלייה של 22% בכמות העסקאות, והיא נמשכה בקצב של 13.9% אחרי ההורדה הראשונה ו-11.4% אחרי השנייה. מדובר בעיקר בתשלומים גדולים וקבועים כמו שכר לימוד, מנויים והחזרי הלוואות, עם עסקה ממוצעת של כ-4,300 שקלים, שנותרה יציבה לאורך כל התקופה. המשמעות היא שמשקי בית בעלי יכולת כלכלית חזקה יותר, אלו שמשתמשים בהוראות קבע לרכישות גדולות, לא הפסיקו לצרוך גם בתקופת אי הוודאות הכלכלית.
בענף הרכב המשומש, שסבל מירידה חדה לפני המהלך, נרשמה עצירה בהידרדרות אחרי ההורדה השנייה. מספר העסקאות התייצב והירידה בהיקף ההוצאות התמתנה, סימן לכך שתנאי המימון המשופרים הקלו על קונים ומוכרים.
לעומת זאת, בענפי הקמעונאות והצריכה היומיומית נרשמה תגובה חלשה יחסית להורדת הריבית. נתון זה מחזק את הטענה כי הריבית אינה "משחררת" צריכה בסיסית, אלא פועלת בעיקר באזורים שבהם קיימת אלטרנטיבה של דחייה או פריסה.
"זו לא תופעה ייחודית לישראל", הוא מסכם, "מחקרים כלכליים מראים שוב ושוב שכלים מוניטריים פועלים בצורה הדרגתית ובעוצמה שונה על פני שכבות הכנסה שונות".
התרעות פיקוד העורף