הפגיעה לא הייתה אחידה בין ענפי הצריכה. בעוד מרבית התחומים רשמו ירידה חדה בפעילות, רשתות המזון בלטו במגמה הפוכה. היקף הרכישות ברשתות המזון הגיע ל-337.9 מיליון שקל, עלייה של 48.9% לעומת 226.98 מיליון שקל בשבוע שלפני. העלייה משקפת מעבר להצטיידות במוצרי צריכה בסיסיים על רקע חוסר הוודאות.
מנגד, בענף ההלבשה וההנעלה נרשמה הקריסה החדה ביותר. ההוצאות בענף הסתכמו ב-19.76 מיליון שקל בלבד, לעומת 164.82 מיליון שקל בשבת וראשון שלפני המבצע. מדובר בצניחה של 88%, המעידה על עצירה כמעט מוחלטת של רכישות שאינן חיוניות.
ככל שהמבצע יתארך, סביר שהמלחמה תמשיך להשפיע על דפוסי הצריכה, אך בעוצמה מתונה יותר מההלם הראשוני שנרשם ביומיים הראשונים. ניסיון העבר מלמד כי לאחר הירידה החדה בפתיחה, משקי הבית נוטים להסתגל בהדרגה לשגרה מצומצמת יותר, והפגיעה בצריכה מתמתנת גם אם אינה נעלמת לחלוטין.