כשנסגרים השמיים: אנשי עסקים במפרץ מגלים שכסף לא קונה יציאה

יזמים ומנהלים בינלאומיים מגלים כי גם טיסה פרטית לא מבטיחה יציאה מהירה כשהשמיים סגורים - והניידות הופכת לנכס אסטרטגי בעידן של אי-ודאות. דניאל שמיילין מסביר איך בונים תוכנית חלופית טובה

אריאל פייגלין | כתב ופרשן כלכלי צילום: אבשלום ששוני
דובאי, איחוד האמירויות הערביות
דובאי, איחוד האמירויות הערביות | צילום: אינג'אימג'
3
גלריה

שמיילין מסביר כי בעשור האחרון הפך המפרץ לצומת מרכזי של עסקים בינלאומיים, מגורי מנהלים זרים ותיירות יוקרה. רבים הניחו כי גם בעת משבר ניתן יהיה פשוט לעבור ליעד אחר, אך לדבריו המציאות שונה. "כשיש פגיעה בתעופה וצמצום נתיבי טיסה, מתברר שבלי מעמד חוקי חלופי במדינה אחרת אתה תלוי במזל, בזמינות מושבים וביכולת למצוא נתיב יציאה".

לדבריו, החשש המרכזי אינו דווקא אירוע חד פעמי אלא הידרדרות הדרגתית. "התרחיש שמטריד אנשים הוא לא יום אחד של סגירה, אלא מצב שבו יש עוד ועוד קיצורי נתיבים, עומסים, ביטולי טיסות ועלויות קיצוניות. אז מתחילים להבין שהשאלה היא לא רק איך יוצאים, אלא לאן אפשר להגיע".

נתב''ג סגור
נתב''ג סגור | צילום: אבשלום ששוני

בישראל, מציין שמיילין, השיח הזה מוכר כבר שנים. המלחמות והמתיחות הביטחונית הובילו ישראלים רבים לחשוב על תושבות או אזרחות נוספת כחלק מניהול סיכונים אישי. לדבריו, "זו לא מחשבה על עזיבה של הבית, אלא על שכבת ביטחון נוספת למי שמנהל חיים בינלאומיים או עסק שחוצה גבולות".

הוא מדגיש כי יש הבדל בין פתרון חירום לבין תשתית ארוכת טווח. "תכנית חילוץ היא איך לצאת היום או מחר. מעמד חלופי, כמו תושבות או אזרחות נוספת, הוא פתרון שמגדיר איפה אתה רשאי להיות חוקית אם המצב מתדרדר, איפה המשפחה יכולה להתייצב, איפה הילדים יוכלו ללמוד ואיפה אפשר להמשיך לעבוד ולנהל עסק".

דניאל שמיילין
דניאל שמיילין | צילום: רמי זרנגר

לדבריו, תוכנית חלופית טובה בנויה משלוש שכבות. הראשונה היא מסמך נסיעה חזק, השנייה היא תושבות במדינה נוספת המאפשרת מגורים חוקיים, והשלישית, למי שזקוק לכך, אזרחות נוספת שמרחיבה את האפשרויות לטווח ארוך. "לא כולם צריכים את כל השכבות", הוא אומר, "אבל מי שתלוי ביכולת לנוע מהר בעולם צריך לפחות שכבה של תושבות".

הצורך הזה בולט במיוחד בקרב זרים החיים במפרץ, שרבים מהם אינם אזרחי המדינות אלא עובדים ומנהלים בינלאומיים. "מי שחי על ויזה מקומית תלוי מאוד ביציבות המקומית וביכולת לנוע. ברגע שיש שיבוש רחב, אפשר למצוא את עצמך בין מדינות עם משפחה והתחייבויות, אבל בלי יעד חלופי שבו אפשר להתמקם".

לדבריו, האירועים באזור מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023 חידדו את הנקודה הזו עבור רבים. "העולם נכנס לעידן שבו ניידות היא נכס אסטרטגי ולא רק למיליארדרים" הוא מסכם. "מי שיש לו משפחה, עסק, או קריירה בינלאומית, צריך לחשוב על חלופות בדיוק כמו שהוא חושב על ביטוח ועל פיזור השקעות. האירוע במפרץ הוא תזכורת חדה: כשמתחיל לחץ, כולם מחפשים את אותה דלת יציאה. מי שבונה סטטוס חלופי בזמן שגרה, לא דוחף בתור, הוא פשוט נכנס דרך כניסה אחרת".

תגיות:
טיסות
/
המפרץ הפרסי
/
מבצע "שאגת הארי" באיראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף