הסכם שיתוף במקרקעין הינו הסכם המסדיר את היחסים בין השותפים לנכס, את חובותיהם וזכויותיהם וכמו כן את ההסכמות וההבנות בין השותפים.
חשוב לנו להדגיש כי השותפות בנכס חלה על כל חלק ממנו- לא ניתן לחלק את הנכס לחלקים שונים, אלא הנכס בכללותו משותף בין השותפים, כל אחד בהתאם לחלקו.
כאשר אני בוחן הסכמי שיתוף, אני מקפיד להתייחס לא רק למה שקורה כשהכול מתנהל כשורה, אלא בעיקר למצבים של חיכוך בין שותפים. מנגנונים כמו זכות סירוב ראשונה, קביעת מנגנון להערכת שווי במקרה של יציאה מהשותפות, או הגדרה מראש של גורם מכריע במחלוקות, הם פרטים שלעתים נראים שוליים אך בפועל הם אלה שקובעים האם ניתן יהיה לנהל את הנכס לאורך זמן ללא הידרדרות לסכסוך.
על אף היתרונות הקיימים בהסכם שיתוף במקרקעין, יש מקרים בהם קיים קושי לקיים הסכם שכזה. במרבית הפעמים, כאשר מוקם פרויקט על ידי בני משפחה או חברים, ישנה הסתייגות מלערב סוגיות משפטיות בקשר וזאת מחשש שהקשר ייפגם.
מעבר לכך, חשוב לנו לציין כי עלות כתיבת הסכם השיתוף היא גבוהה. כתוצאה מכך, קיימים מקרים בהם גורמים הפונים להקמת פרויקט משותף מעדיפים לחסוך את הכסף על ההסכם ולהסתדר בלעדיו.
לעומת זאת, כדי שהסכם יחייב שותפים עתידיים אשר ירכשו חלקים של השותפים המקוריים החתומים על הסכם השיתוף, יש צורך לרשום את ההסכם בטאבו. את הסכם השיתוף במקרקעין רושמים בלשכת רישום המקרקעין, ומאותו רגע ואילך- הוא מחייב גם את השותפים העתידיים.
למרות שאין חובה לרשום את הסכם השיתוף בטאבו, הרישום מעניק תוקף משפטי להסכם אל מול צדדים שלישיים.
התרעות פיקוד העורף