אם היה מישהו שציפה שירידת הדולר תוריד גם את מחירי המדף לקראת הפסח, סקר המכון לחקר הקמעונאות שנערך השבוע מספק תשובה מרה: השוק לא מחלחל לצרכן.בתחילת 2024 עמד הדולר על יותר מ־3.80 שקלים, ואילו כיום הוא נסחר סביב 3.06. זה אמור היה לייצר הזדמנות לרשתות, שמייבאות חלק מהמוצרים, ולעודד אותן להוריד מחירים. בפועל, בין שמדובר בהתייקרות עלות הייצור המקומית או מחירי האנרגיה המאמירים, ובין שבניצול פשוט של כוח שוק, דבר אחד ברור: המחירים של סל הפסח ממשיכים לזחול כלפי מעלה.
בישראל פועלות שתי קבוצות קמעונאיות ענקיות שמחזיקות יחד כ־65% מנפח השוק. בתנאים כאלה, כאשר הביקוש לפסח זינק, כשהייצור המקומי מרוכז בידי ספקים בודדים וכששקיפות המחירים לצרכן הממוצע מוגבלת, המרחב של הלקוח להכריע מה זול באמת מצטמצם. הסקר שלנו נועד לסגור בדיוק את הפער הזה.
הסקר נערך ביום שני, 16 במרץ 2026, בתקופת ערב חג הפסח, על ידי המכון לחקר הקמעונאות, על בסיס נתוני CHP הממוצעים לצרכן. הסל כולל 95 מוצרים שכיחים ומובילים לקראת החג, המייצגים רשימת קניות שמשפחה ישראלית ממוצעת תרכוש ערב החג: ירקות ופירות, עוף ובשר, מוצרי חלב, מוצרי פסח ייעודיים, ממתקים ואירוח, שתייה, בישול ואפייה, ניקיון, טיפוח ועוד.
הפער של 450 שקל בין רמי לוי לפרשמרקט אינו נובע ממותרות, אלא מאותה רשימה ממש. שופרסל דיל, שמתמצבת כרשת דיסקאונט, נמצאת רק במקום השמיני בסל הכולל, יקרה ב־13.8% מהרשת הזולה. זוהי תזכורת חיה לכך שתדמית של דיסקאונט אינה תמיד שקולה לקנייה זולה. הצרכן שיוצא מהבית בתחושת ביטחון שהוא ב"רשת הזולה" עלול למצוא עצמו משלם כמעט 230 שקל יותר.
מוצרי ה"נון־פוד", שבעבר היו שוליים בסל הפסח, הפכו שחקן עיקרי. בין הסיבות: שנתיים של מלחמה יצרו צורך מצטבר בחידוש מוצרי בית; הנחות האפס־ריבית נעלמו; ועצם היחד של הסדר הביתי יצר לחץ פסיכולוגי לשדרג. כשהמשפחה מגיעה להכנות לחג ומוצאת שהמיקרוגל ישן, השאלה שעולה היא כבר לא “איך מכשירים אותו לפסח?” אלא “אולי כבר נחליף?”
בנוסף, החג הוא ראי של הבית הישראלי, ובפסח 2026 הבית הזה שונה. כמעט שנתיים של מלחמה שינו את מבנה ההחלטות בתוך המשפחה. קודם כל, הנוכחות של חיילים, מילואימניקים ובני משפחה שחזרו מהשירות מרחיבה את השולחנות ומגדילה את הכמויות, פי שניים עד שלושה בממוצע. שנית, דפוסי ההגירה הפנימית שנוצרו בשנה וחצי האחרונות שינו את מיקום הסדרים, ומשפחה חושבת פעמיים ושלוש על המיקום האופטימלי בצל איום הטילים.
הגורם הזה לא היה קיים לפני שלוש שנים. המארח המוביל של 2026 אינו בהכרח מי שיש לו המטבח הכי גדול, או הסלון הכי מרווח, אלא מי שיש לו ממ”ד שיכול להכיל את כל האורחים. הביטחון הפיזי הפך לפרמטר בהחלטת הסדר. כך נוצר לחץ נוסף על עגלת הקניות: מי שמארח עשרות אנשים, מארח לפעמים בלחץ זמן, ללא תכנון מספיק, ועם ציפייה גבוהה לשולחן מכובד.
התוצאה: כמויות גדולות יותר, רכישות ספונטניות, פחות השוואת מחירים, ויותר רגישות לחוסרים. זוהי קרקע פורייה לעליית מחירים ולניצול כוח שוק, גם אם זאת אינה מדיניות מוצהרת.
בעונת שיא כמו פסח, הביקוש הקשיח מייצר תנאים אידאליים לתופעה הזו. הצרכן קונה מוצרי פסח ייעודיים שאין להם חלופה זולה פשוטה, ולכן הרגישות למחיר נמוכה. התוצאה: חלק מהמוצרים על המדף קטנו בנפח, אך המחיר לא ירד.
שאלו: לנקות או להחליף? כאשר מיקרוגל עולה 149 שקל, לפעמים ההחלטה הכלכלית ברורה. אל תניחו שהמוכר הוא תמיד הצד שמרוויח מהעסקה הזו.
התרעות פיקוד העורף