הגיע הזמן לקחת שליטה על הכסף שלכם.
ריבית דריבית היא המצב שבו הרווחים שהכסף שלכם מייצר, מושקעים מחדש ומייצרים רווחים נוספים בעצמם. לאורך עשרות שנות עבודה, האפקט הזה הוא דרמטי. פער של חצי אחוז בלבד בתשואה השנתית בין מסלול אחד למשנהו, במיוחד כשאתם בני 30 או 40, יכול להתבטא בהפסד או ברווח של עשרות ומאות אלפי שקלים בממוצע לכל עמית ביום הפרישה.
אם הצטרפתם לקרן הפנסיה לפני שנת 2016 ולא ביצעתם בחירה אקטיבית, שובצתם אוטומטית ל"מסלול ההשקעה הכללי". מסלול זה מורכב לרוב מאיגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, ובחלקו מהשקעה במניות, תוך פיזור בין הארץ לחו"ל. הבעיה היא שהמסלול הכללי מציע רמת סיכון בינונית-נמוכה שמתאימה אולי לחוסכים מבוגרים, אך עשויה להיות שמרנית מדי עבור חוסכים צעירים שנותרו להם עשרות שנים עד הפרישה.
כדי לפתור את העיוות הזה, החל משנת 2016 אימצה מדינת ישראל את "המודל הצ'יליאני" (המוכר בארץ כמודל חסכון תלוי גיל). המודל קובע כי חוסכים שלא יבחרו מסלול אקטיבית, ישויכו אוטומטית למסלול מותאם לגילם: מסלול לחוסכים עד גיל 50, גילאי 50-60, וגילאי 60 ומעלה.
ההנחה של המודל תלוי הגיל היא שחוסכים צעירים יכולים להרשות לעצמם תנודתיות גבוהה יותר (ולכן חשיפה גדולה יותר למניות) כדי להשיג תשואה גבוהה יותר, שכן גם אם יהיו ירידות בשוק, יש להם עשרות שנים לתקן. לעומתם, ככל שהחוסך מתבגר, רמת הסיכון יורדת אוטומטית כדי להגן על הכסף לקראת הפרישה.
ועדיין, למרות המודל הזה יש הבדל גדול בין גיל 30 לגיל 48 - שניהם ישוייכו אוטומטית למסלול לגילאים 50 ומטה, או בין גיל 50 ל-59, ששניהם ישוייכו לאותו מסלול השקעה בגילאי 50-60. חוסכים רבים מדי נמצאים במסלול ברירת המחדל ולא בוחנים האם מסלול תלוי-גיל באמת מתאים לאופי שלהם, למועד היציאה המתוכנן לפרישה ולשאר החסכונות שלהם.
בעבר, המדינה הנפיקה לקרנות הפנסיה אגרות חוב ייעודיות שהבטיחו תשואה גבוהה וקבועה על כ-30% מהנכסים בקרן. החל מאוקטובר 2022 מודל זה השתנה מעט, וכיום המדינה פשוט מבטיחה מנגנון של השלמת תשואה ל-5.15% (צמוד למדד) על אותו חלק יחסי מהנכסים.
המשמעות היא דרמטית: כאשר 30% מהכסף שלכם מוגן לחלוטין ומייצר תשואה מובטחת, רמת הסיכון הכוללת של קרן הפנסיה יורדת משמעותית ביחס למוצרי חיסכון אחרים (כמו קופת גמל או פוליסת חיסכון, שם אין הבטחת תשואה כזו). לכן, חוסך צעיר שבוחר במסלול מנייתי בקרן פנסיה מקיפה, מסכן בפועל רק 70% מהכסף שלו בשוק ההון, בעוד 30% עוגנים בבטחה. הבנה של מנגנון זה צריכה לשנות לחלוטין את הדרך שבה אתם תופסים סיכון בבחירת מסלול השקעה.
אך רוב החוסכים מתמקדים רק בהורדת דמי הניהול וכלל אינם בודקים את מסלול ההשקעה. זו טעות קריטית. חיסכון של 0.1% בדמי הניהול הוא חסר משמעות אם במקביל אתם נמצאים במסלול שמרני שמייצר לכם 2% פחות תשואה בשנה לעומת מסלול המותאם לגילכם. התשואה על ההשקעה (נטו, לאחר דמי ניהול) היא המנוע האמיתי של הפנסיה שלכם, והיא נגזרת בראש ובראשונה ממסלול ההשקעה שבחרתם.
במסלולים הפסיביים, הכסף עוקב אוטומטית אחר מדדי מניות מובילים (כמו S&P 500). לרוב, דמי הניהול במסלולים הפסיביים נמוכים יותר. הבחירה בין הגישות תלויה באמון שלכם במנהלי ההשקעות מול האמונה בצמיחה ארוכת הטווח של מדדי שוק ההון העולמיים או הישראלים לבחירתכם.
התרעות פיקוד העורף