דירקטורים ומנהלי רכש בארגונים גדולים כבר לא גוללים תוצאות חיפוש. הם פותחים ChatGPT או Gemini, מתארים את האתגר העסקי ומבקשים רשימה קצרה של ספקים מומלצים. הרשימה הזו היא ה-Consideration Set החדש, רשימת הספקים שנשקלים עוד לפני שיחת הטלפון הראשונה. והשאלה הכי חשובה היא: אתם ברשימה, או שהמתחרים תפסו את המקום?
קחו 5 שאלות שלקוח פוטנציאלי היה שואל כשהוא מחפש פתרון בתחום שלכם. לא מילים בודדות, אלא שאלות כמו שאדם אמיתי מנסח:
עכשיו הכניסו את השאלות האלה ל-ChatGPT, ל-Gemini ול-Perplexity. תיעדו מי מופיע בתשובות, מה כתוב על כל ספק, ואיפה אתם ביחס למתחרים. חשוב: תעשו את זה כמה פעמים באותו שבוע. מנועי AI לא נותנים תמיד את אותה תשובה, ולכן צריך לראות מגמה ולא תמונת מצב חד-פעמית.
המודל בודק אם מה שאתם אומרים על עצמכם מתיישב עם מה שאחרים אומרים עליכם. כתבות בתקשורת, אזכורים ברשתות חברתיות, מאמרים מקצועיים, דיונים בפורומים. ב-92% מהמקרים, המודל מסתמך על מקורות חיצוניים כדי להחליט אם מותג שווה המלצה. לא מה שכתוב באתר שלכם, אלא מה שכתוב עליכם בחוץ.
לכן, כשמתחרה מופיע ואתם לא, הסיבה היא לרוב שיש לו נוכחות רחבה יותר מחוץ לאתר: הוא מוזכר בכתבות, מצוטט כמומחה, פעיל בלינקדאין בתוכן מקצועי. אלה האזכורים ההדדיים שמנועי AI מזהים כסימן לסמכות אמיתית.
לפעמים זה סטארטאפ קטן עם שלושה מאמרים ממוקדים שעונים בדיוק על השאלה של מנהל הרכש. לפעמים זה יועץ עצמאי עם נוכחות חזקה ברשתות. המודל לא מסתכל על שם המותג או על גודל החברה. הוא מסתכל על מי נותן את התשובה הכי טובה, מגובה במקורות שאפשר לסמוך עליהם.
לכן, כל חודש שווה לחזור על הבדיקה ולשאול: מי חדש ברשימה? זה מודיעין תחרותי שלא היה קיים לפני שנתיים.
חשוב להבין: הנראות במנועי AI לא מחליפה את הנוכחות בגוגל. היא שכבה נוספת שנבנית מעליה. אתר שלא עובד טוב בגוגל לא יזכה להמלצה ממנוע AI, כי למודל אין על מה להסתמך. שני העולמות עובדים יחד.
המדד הכי משכנע לישיבת הנהלה הוא לא גרף, אלא מסך חי. פותחים ChatGPT, מכניסים שאלה עסקית שרלוונטית לתחום, ומראים את התשובה. "הנה מה שהמודל אמר עלינו ועל המתחרים לפני חודשיים. והנה מה שהוא אומר היום". סמנכ"ל שיווק שמציג השוואה כזו מראה אימפקט אמיתי, לא סליידים צבעוניים.
מי שרוצה לבדוק איפה הארגון שלו עומד מול המתחרים בתוצאות AI, אפשר לפנות לליאור: 050-8776550
התרעות פיקוד העורף