בריאיון אישי היא מספרת מה הוביל אותה לרפואה, איך נבנה מסלול הקריירה שלה, ולמה רגע אחד במקום חסר אמצעים חידד לה את מהות השליחות הרפואית.
"עוד כנערה צעירה ידעתי – הרפואה היא הדרך שלי," אומרת פרופ' אירית בכר. "זה לא רק הרצון לטפל, אלא תחושת השליחות, הידיעה שיש דרך לגעת באמת בחיים של אנשים. לרפא, להקל, להשפיע. היום, אחרי כל הדרך שעברתי, אני יודעת שבחרתי נכון." את לימודיה סיימה בבית הספר לרפואה של הטכניון בשנת 2000, ואת ההתמחות ברפואת עיניים עשתה בבילינסון בין השנים 2001 ל־2006. כבר בתקופה ההיא, התחדדה הבחירה. "זה מקצוע שמציב אתגרים טכנולוגיים משמעותיים, דורש כישורים כירורגיים מדויקים במיוחד, ומשלב קליניקה ומחקר מגוון – אבל מעל הכול, זו היכולת להשיב ראייה. אין שליחות גדולה מזו עבורי".
לאחר שסיימה את ההתמחות ברפואת עיניים, ארזה פרופ' בכר מזוודה ויצאה לקנדה – לשנתיים של השתלמות קלינית בבית החולים האוניברסיטאי Toronto Western Hospital בטורונטו. שם התמקדה במחלות קרנית ובמקטע הקדמי של העין, והעמיקה את הידע ואת המיומנות הכירורגית שלה בסביבה רפואית מהמתקדמות בעולם. אבל זה לא נעצר שם. בהמשך הדרך נסעה לבוסטון, להשתלמות ייחודית נוספת – הפעם בתחום הקרנית המלאכותית, אחד התחומים החדשניים ופורצי הדרך ביותר ברפואת העיניים העולמית. "עבורי זו הייתה הזדמנות לצעוד צעד נוסף קדימה – לא רק ללמוד טכניקות חדשות, אלא להרחיב את הגבולות של מה שחשבנו שאפשרי", היא אומרת.
הצמיחה הניהולית לא איחרה לבוא. תחילה מונתה לסגנית מנהל מערך העיניים בבית החולים רבין, וכעבור כמה שנים – במאי 2017 – קיבלה לידיה את ניהול המערך כולו. "זו מערכת גדולה, מורכבת ורב־תחומית, והאתגר הגדול הוא לממש בה את החזון הקליני, המחקרי והאנושי – ולהוביל אותה באופן מתמיד קדימה."
התרעות פיקוד העורף