האריס אולי תמשיך בדרכו של הנשיא היוצא ג’ו ביידן מבחינת הגבלת כוחה של סין, בעיקר בתחום השבבים הסופר־זעירים והחדישים לתעשיית הבינה המלאכותית, שהופכת לתחום הדגל בכלכלה העולמית - אבל לא עד צמצום חד ומכסים על סין כמו שיטת טראמפ. לגבי אירופה, האריס לא תהיה כה תוקפנית כמו יריבה הרפובליקני, הרואה ביבשת הישנה כזו שמנצלת לאורך עשרות שנים את ארה”ב בכל, כולל בתחום ההגנה מפני האויב הרוסי.
טראמפ אינו סונט ברוסיה כמו הדמוקרטים ומבקש לחסוך באמצעות חיתוך חד בסיוע הצבאי לאוקראינה. אם אירופה מבקשת ביטחון - בבקשה, תואיל נא לשלם, טוען טראמפ. אין יותר ארוחות חינם מהדוד סם, כפי שהיה למעשה מאז תום מלחמת העולם השנייה.
עתה נפנה לשווקים. מה הם צופים? ההערכה של שוקי ההון היא שטראמפ ינצח, מה שיגרור לחידוש העלייה בגירעון הממשלתי התקציבי של ארה”ב ויחייב את הממשל לגייס עוד יותר הון למימונו, עד שמדיניותו תניב פירות עם עלייה בהכנסות ממיסים בעוד מספר שנים, אם בכלל. אם כך, אפשר לשכוח מהמשך הפחתות הריבית בארה”ב. גירעון גדול אינו מזמין הפחתות ריבית, ובשווקים מעריכים שאולי תהיה עוד ירידה בריבית בנובמבר של רבע אחוז, ל־4.5%־5%.
מי שמסתכל לטווח הקצר, לבטח יבחר בטראמפ: התעשייה תפרח בגלל ההגבלות על סין ואירופה, התעשייה הביטחונית תתחזק ושערי המניות יכולים לעלות בתחום זה, כמו גם בקרב חברות הנפט וספקיות הציוד לתעשיית הנפט. מי שמשקיע לטווח קצר, יכול ליהנות מעלייתו של טראמפ לשלטון - לגבי העתיד, יהיה זמן לתקן את מבנה תיק ההשקעות לימים אולי פחות מלהיבים. השאלה היא ממתי הפוליטיקאים מקיימים מה שהם מבטיחים.
התרעות פיקוד העורף