הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, הודיע הערב (חמישי) על הורדת הריבית במדינה ב-0.25% לשיעור של 4.75% - כך לפי הערכות האנליסטים. זאת, בעקבות ההאטה בקצב האינפלציה בארה"ב, שנעמדה בחודש שעבר על 2.4%. בכך לאחר זמן ממושך של שיעור גבוה, תתקרב הריבית במדינה לשיעור הדומה לזה של בנק ישראל, שעומד על 4.5% עוד מתחילת השנה.
בתגובה להורדת הריבית, אמר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות: "בדברי ההסבר של הפדרל ריזרב אין כמובן התייחסות לתוצאות הבחירות בארצות הברית, אך ברור כי למדיניות הפיסקאלית שתינקט על ידי הממשל החדש עשויה להיות השפעה של ממש על תוואי הריבית במהלך שנת 2025. נושא זה מתווסף לרמת אי הוודאות הכללית הגבוהה שבכירי הפד מדגישים בהופעותיהם. ההערכות כעת הן כי בחודש הבא תרד הריבית פעם נוספת ברבע אחוז".
העלאת או הורדת ריבית משפיעה באופן ישיר על כיסם של הצרכנים, בעיקר בהלוואות, משכנתאות והשקעות. כאשר הריבית עולה, עלויות ההלוואות והמינופים עולות, מה שמוביל להוצאות חודשיות גבוהות יותר. משפחות המסתמכות על הלוואות או אשראי עשויות להרגיש זאת במיוחד, כשההחזר החודשי מתייקר.
לעומת זאת, כאשר הריבית יורדת, הלוואות הופכות לזולות יותר, וההוצאות החודשיות מצטמצמות, מה שמקל על הלווים. אך יש לזכור כי ירידה בריבית עשויה גם להוריד את התשואות על חסכונות והשקעות, ובכך לפגוע במי שמשקיע בשוק ההון או מחזיק חסכונות בבנקים. במילים אחרות, ריבית גבוהה מייקרת את החיים הכלכליים, בעוד שריבית נמוכה מקלה עליהם, אך עשויה לפגוע בהכנסות מהשקעות.
התרעות פיקוד העורף