זה בא בעקבות הערותיו של פוטין שטען כי לא היה מספיק זמן לחתום על חוזה חדש להעברת גז דרך אוקראינה לפני סוף השנה. ביום חמישי אמר הנשיא הרוסי כי "הם הודיעו שהם לא יחדשו את החוזה. אין חוזה ואי אפשר לסיים אותו תוך שלושה עד ארבעה ימים”.
תוואי הצינור חוצה את הגבול הצפון-מזרחי של אוקראינה ליד סודז'ה, לפני שהוא עובר דרומה-מערבה על פני נהר הדניפרו, ולאחר מכן מערבה מעל הגבול ליד אוז'הורוד.
משם, האספקה עוברת למדינות כולל סלובקיה, הונגריה ואוסטריה, ששמרו על קשרים הדוקים יותר עם מוסקבה מאשר מדינות רבות אחרות באיחוד האירופי.
מכירת גז דרך הצינור האוקראיני המשיכה לייצר מיליארדי דולרים של הכנסות שנתיות למוסקבה, כמו גם כמיליארד דולר (800 מיליון ליש"ט) דמי מעבר לאוקראינה.
לפני מלחמת אוקראינה, כמעט מחצית, או כ-150 מיליארד מ"ק מהאספקה של היבשת הגיעה מרוסיה; ב-2023 זה ירד ל-15 יחידות, או כ-43 מיליארד מטרים מעוקבים.
בעבר, חלק גדול מהגז הרוסי הגיע דרך צינורות, אך מאז נסגרו נתיבים אחרים, כמו תוואי ימאל-אירופה דרך בלארוס וצינור נורד סטרים העובר מתחת לאזור הבלטי.
הנתיב הזמין היחיד אחר לאירופה הוא דרך צינורות הנחל הכחול ו-TurkStream לטורקיה מתחת לים השחור. טורקיה שולחת מספר כמויות גז רוסי הלאה לאירופה, כולל להונגריה. עם זאת, הגדלת היצוא בדרכים אלו קשה בגלל הקיבולת המוגבלת. חברת "גזפרום" הפסידה שבעה מיליארד דולר ב-2023, ההפסד השנתי הראשון שלה מאז 1999, בגלל קריסת שווקי הגז שלה באיחוד האירופי.