המחאה הפנימית בחברה: גוגל פיטרה יותר מ-50 עובדים בשנה שעברה לאחר שמחו על חוזה "נימבוס" עם ישראל, מחשש שהחברה תסייע לצבא ולתוכניות מודיעין שפגעו בפלסטינים באמצעות הבינה המלאכותית. בקיץ שעבר, קבוצה של יותר מ-100 עובדים שלחה מייל למנהלי גוגל ולצוות זכויות האדם של החברה בבקשה לבדוק את עבודתה מול צה"ל - אך לטענת אחד העובדים, הבקשות זכו להתעלמות, כך דווח בוושינגטון פוסט היום (רביעי).

נזכיר כי הדיווח מגיע לאחר שנודע כי גוגל משקיעה יותר ממיליארד דולר באנתרופיק, המתחרה של OpenAI - כך דווח היום בפייננשל טיימס.

בעבר הצהירה גוגל כי חוזה נימבוס "אינו מכוון לעומסי עבודה רגישים, מסווגים או צבאיים הרלוונטיים לנשק או לשירותי ביון". ב"וושינגטון פוסט" נחשף כי גוגל עוזרת לישראל עם אמצעי בינה מלאכותית - וזאת לאחר שהתחייבה באופן פומבי שהטכנולוגיה שלה "לעולם לא ישמשו למטרות צבאיות או מעקב", בשנת 2014, כשגוגל רכשה את סטארט-אפ הבינה המלאכותית הבריטי DeepMind ב-2014. כיום, מייסד המעבדה דמיס חסאביס הוא מהמנהלים הבכירים בחברה ומוביל את פיתוח הבינה המלאכותית תחת המותג Google DeepMind.

עוד לפי המסמכים, בשבועות שלאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, ביקשה עובדת בחטיבת הענן של גוגל גישה מוגברת יותר לטכנולוגיית הבינה המלאכותית של החברה עבור משרד הביטחון. בין היתר, המשרד ביקש להרחיב את השימוש בשירות Vertex של גוגל, המאפשר ללקוחות להחיל אלגוריתמי AI על הנתונים שלהם. באחד המסמכים אף הוזהר כי אם החברה לא תספק במהירות יותר גישה, הצבא יפנה ליריבתה אמזון. בנובמבר האחרון, כשנה לאחר תחילת המלחמה, ביקש צה"ל גישה לטכנולוגיית ה-Gemini AI של החברה במטרה לפתח עוזר בינה מלאכותי לעיבוד מסמכים ואודיו.

בכירים ישראלים אישרו את השימוש בטכנולוגיות החברה: גבי פורטנוי, מנכ"לית מינהלת הסייבר הלאומית, אמרה בכנס בתחילת השנה שעברה כי "הודות לענן הציבורי של נימבוס, דברים פנומנליים קורים במהלך הלחימה - אבל לא אפרט על כך". גורם בכיר בצה"ל טען בראיון ל"פוסט" כי הצבא השקיע רבות בטכנולוגיות ענן חדשות בשיתוף עם חברות אמריקאיות, וכי הטכנולוגיה משמשת בין היתר לסריקת אודיו, וידאו וטקסט כחלק מהתחקור אודות אירועי 7 באוקטובר.

בדצמבר האחרון דווח כי גם גוגל עצמה חששה. מסמכים פנימיים של החברה שנחשפו בתחקיר "הניו יורק טיימס" הראו פער משמעותי בין ההתלהבות הפומבית שלה מ"פרויקט נימבוס" לבין החששות העמוקים שהובעו בתוכה. על פי התחקיר, בעוד שבמאי 2021 הכריזה גוגל בהתלהבות על הסכם מחשוב ענן בהיקף 1.2 מיליארד דולר עם צה"ל וממשלת ישראל, ארבעה חודשים קודם לכן הזהירו גורמים בכירים בחברה מפני הסיכונים הטמונים בעסקה.

על פי הדיווח, צוות היועצים המשפטיים, אנשי המדיניות והיועצים החיצוניים של גוגל - שנדרשו להעריך את הסיכונים בהסכם - ציינו כי מאחר שהחוזה כולל "לקוחות רגישים" דוגמת משרד הביטחון ושירות הביטחון הישראלי, "קיים חשש כי שירותי הענן של גוגל ישמשו או יהיו קשורים להפרות זכויות אדם, לרבות פעילות ישראלית ביהודה ושומרון".

אף שהיקף החוזה מצומצם ביחס להכנסות החברה (258 מיליארד דולר ב-2021), הוא היווה חוזה ממשלתי משמעותי עבור פעילות מחשוב הענן של גוגל, שהתקשתה להתחרות בעסקי הענן הגדולים של אמזון ומיקרוסופט. המסמכים מגלים כי גוגל סיפקה לישראל את עוצמת העיבוד הנדרשת להפעלת יישומים וכלי בינה מלאכותית, ובכלל זה טכנולוגיה המנתחת תמונות וסרטונים לזיהוי עצמים.