והאם טראמפ באמת מתכוון לפטר את פאוול? לפי ברדה ברקת זה בכלל לא הסיפור. "יש מי שחושבים שטראמפ יורה ואז חושב. האמת היא הפוכה: הוא יורה כדי לחשוב. במקרה של פאוול, טראמפ לא באמת חושב שהוא יכול לפטר אותו, הוא רק בדק כמה זה יכאב אם כן. מדובר בדפוס חוזר: שחרור אמירה דרמטית, בדיקת התגובה הציבורית והשווקית, ואז, בהתאם לרעש או לשקט, הוא מקבל החלטה". כלומר, טראמפ משתמש בתקשורת ובשוק ההון כמו בטרמוסטט: אם יש חום יתר, הוא נסוג. אם המערכת שותקת – הוא לוחץ עוד.
"מה שהופך את הסיפור הזה למטריד במיוחד הוא לא הכוונה לפטר את יו"ר הפד, אלא עצם הנכונות לבחון את גבולות העצמאות המוניטרית כאילו הייתה עוד תפקיד פוליטי בממשל. טראמפ לא בהכרח רוצה לפטר את פאוול, אבל הוא כן מאותת: אם הריבית לא תתיישר עם הקמפיין שלי, לא תהיה חסינות לאף אחד, אפילו לא למי שמופקד על יציבות הדולר".
ברדה ברקת מסבירה כי במובן הזה, פאוול הוא לא רק יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב -הוא נהיה סוג של ברומטר לעמידות הדמוקרטית של מוסדות הכלכלה האמריקאית. "העובדה שטראמפ בודק את גבולות הפיטורים באמצעות הדלפות ושיחות "אקראיות" רק מוכיחה כמה קרובה יכולה להיות ארה"ב לגרסת ריאליטי של שוק חופשי" היא מסכמת.