אבל אז קרה דבר מוזר: כל זה פשוט… לא קרה. נכון, מיד לאחר הצהרת טראמפ על המכסים מדדי המניות המובילים בארה"ב התרסקו ורשמו שיאים שליליים שלא נראו מזמן, והכלכלה האמריקאית רשמה בשלושת החודשים שהסתיימו באפריל את הירידה הרבעונית הראשונה מזה שלוש שנים, אבל היום כל זה נראה כמו חדשות ישנות.
בשבוע האחרון שוב ננעלו מדדי נאסד"ק ו-S&P 500 בשיא של כל הזמנים. עבור מדד ה-S&P 500, מדובר בשיא חמישי תוך שבוע וה-13 במספר מאז תחילת השנה. כלומר, 500 החברות הגדולות בארה"ב, אלו שמהוות את עמוד השדרה של הכלכלה האמריקאית, לא רק שלא קרסו - הן משגשגות ויותר מ-80% מהחברות שכבר פרסמו את דוחות הרבעון השני במדד ה-S&P 500 הציגו תוצאות טובות מהתחזיות. וול סטריט חוגגת.
גם ברמת המאקרו, האינפלציה בארצות הברית אמנם נמצאת מעל ליעד של הפד (2%) והפתיעה לרעה במדד האחרון כשטיפסה ל-2.7% בלבד – מעל התחזיות שצפו 2.4% - אבל עדיין הרחק מתחת לשיא השלילי של 9% שנרשם ב-2022. שוק העבודה גם הוא נותר יציב ואף משגשג - עם תוספת של כמעט 800 אלף משרות במחצית הראשונה של השנה, ושיעור אבטלה שנשאר סביב 4.1% - רמה שמוגדרת "תעסוקה מלאה" על ידי הבנק המרכזי.
עם זאת, יש גם נתונים מדאיגים שעלולים להעיד שהמכה עוד תגיע. הצמיחה בתעסוקה ביוני התבססה ברובה על גידול בעובדי מדינה, בעוד שהמגזר הפרטי האט את הקצב. מחירי מוצרים מיובאים כמו מוצרי חשמל וביגוד החלו לטפס, ומכירות הבתים הידרדרו לשפל של תשעה חודשים - תוצאה של עלויות מימון גבוהות ושוק נדל"ן מתוח.
אז האם מדובר באשליה רגעית שתיכף תתרסק כמו שהכלכלנים חזו או שאנחנו רואים מול עינינו שבירה של המודל הכלכלי המקובל? מוקדם לקבוע. אבל דבר אחד ברור - השמועות על מותה של הכלכלה האמריקאית היו מוקדמות מדי.