נכון ל־2024 היקף ההכנסות הגלובלי מהמחשוב הקוונטי עמד על פחות מ־750 מיליון דולר בלבד, עם השקעות הון סיכון של כ־2 מיליארד דולר. על פי JLL, כבר עד 2030 צפויות ההשקעות השנתיות לקפוץ לכ־20 מיליארד דולר, ולאחר חמש שנים בלבד – להכנסות כוללות של 100 מיליארד דולר. מדובר בקצב שמזכיר את ההאצה בבינה המלאכותית, רק בעיכוב של כעשור.
הדו״ח מתאר מפת דרכים תלת־שלבית: בשלב הראשון הפעילות מתרכזת סביב מוסדות אקדמיים ומימון ממשלתי; בשלב השני מחשבים קוונטיים ישתלבו בתוך דאטה סנטרים קיימים לצד מחשוב קלאסי ו־AI; ובשלב השלישי יוקמו מתקנים היברידיים ייעודיים בקנה מידה גדול. כבר היום קיימות דוגמאות ראשונות למרכזים כאלה, כמו LRZ בגרמניה.
להבדיל ממרכזי נתונים רגילים, מחשוב קוונטי דורש מערכות קירור קריוגני לטמפרטורות אולטרה־נמוכות, מיגון אלקטרומגנטי מלא, בידוד מרעידות ורעש אקוסטי, ותשתיות חשמל יציבות ובעלות יתירות גבוהה. לכן, תחילת הדרך תתבצע במודל "Quantum-as-a-Service" בענן, ורק בהמשך – עם ירידת העלויות – יתחילו חברות להקים מתקנים ייעודיים משלהן.
JLL מיפתה 20 מוקדים עולמיים בהם מתהווה תעשיית הקוונטום – בהם בוסטון, לונדון, מינכן, טוקיו ושיקגו – ותל אביב ביניהם. בישראל בולטות גם חיפה ורחובות, בזכות מוסדות מחקר מובילים כמו מכון ויצמן, הטכניון ואוניברסיטת תל אביב. תוכניות לאומיות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים ושיתופי פעולה בינלאומיים מציבים את ישראל בעמדה מבטיחה בזירה הזו.
אם כיום רוב המתקנים נמצאים בבעלות ממשלתית או אקדמית, ההערכה היא שבשלב המסחור חברות קוונטום, משקיעים מוסדיים וקרנות השקעה יהפכו לשחקנים מרכזיים גם בתחום הנדל״ן.
בתוך פחות משנה הציגו ענקיות הטכנולוגיה פריצות דרך משמעותיות: גוגל השיקה את Willow עם 105 קיוביטים, מיקרוסופט חשפה את Majorana 1 המבוסס על קיוביטים טופולוגיים, ואמזון הציגה את Ocelot עם "חתולי קיוביט" שמפחיתים עלויות ותלות בתיקון שגיאות. היעד: מחשב עם 10,000 קיוביטים – סף שבו המחשוב הקוונטי יהפוך לכלי שימושי בקנה מידה רחב.
התרעות פיקוד העורף