לכן, מסבירים המומחים, וושינגטון לא רצתה לייצר מחסור פתאומי או לשתק תעשיות שלמות, ובחרה בטיפול מדורג ומדויק יותר – כיול שמאפשר מצד אחד להפעיל לחץ, ומצד שני להפחית פגיעה במוצרי קצה ובתעשיות תלויות, תוך שמירה על מרחב למשא ומתן והחרגות נקודתיות.
לדבריה, החברה פועלת בכמה כיוונים במקביל – החל מהתאמות תמחור עם מנגנוני הצמדה למכסים, דרך האצת סיווגי מכס וכללי מקור מחייבים, ועד גיוון ספקים חלופיים ואופטימיזציה של מלאי. "המחויבות לישראל נשמרת, והמטרה היא להבטיח רציפות אספקה ללקוחות תוך צמצום השפעת העלויות", היא מוסיפה.
בה בעת, ספידאטה מבקשת לראות גם מעורבות ממשלתית. מנצ׳ל מונה צעדים שנדרשים: הרחבת מענקי מו"פ והשקעות בציוד הון ייעודי, תמיכה בהון חוזר מול עלויות המכס, שיפורים פרוצדורליים במכס ובנמלים שיקצרו את זמני השחרור, ותמריצים לייצור והרכבה בישראל. מעל לכל, היא מדגישה את הצורך במאמץ דיפלומטי מול וושינגטון כדי להגיע להסכמות מגזריות ולהשיג הכרה בשרשרת הערך הישראלית כ"שותף אמין".
ומה יקרה ביום שאחרי טראמפ? מנצ׳ל מצננת ציפיות. "ניסיון העבר מראה שמדיניות סחר לרוב נשארת בתוקף גם אחרי חילופי ממשלים, עד שמושגות הבנות חדשות. לכן אנחנו פועלים כאילו המכסים יישארו בטווח הזמן הקרוב, אך במקביל נערכים גם לאפשרות של הקלות חלקיות אם ייחתם הסכם. מבחינתנו, לא רק גובה המכס חשוב אלא בעיקר היציבות והוודאות הרגולטורית שמאפשרות לנו לתכנן קדימה בביטחון".
התרעות פיקוד העורף