המהומות בדרך? המשבר הכלכלי שמרעיד את צרפת

מדינות באירופה המבקשות לפגוע בישראל קורסות בעצמן, ובראשן קריסתה של צרפת. הטלת מכסים ע"י נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על כל העולם, כולל אירופה ובטח צרפת, הביאה למלאים לא מכורים של יין, גם על רקע ירידה בצריכת יינות בצרפת. גבינות צרפתיות, שהיו מיועדות לשוק האמריקאי, נותרו כאבן שאין להן הופכין. אין ביקוש לכלי רכב שהציבור בעולם אינו מוצא בהם עניין.

צרפת מונה 66.65 מיליון נפש, מהם 66.35 מיליון בצרפת גופה והשאר בקולוניות, מושבות וטריטוריות בהן צרפת מחזיקה בכוח, לעתים באלימות, כמו בקלדוניה החדשה שבאוקיינוס השקט. צרפת טוענת כי מושבותיה הן חלק מצרפת, כפי שטענה לגבי אלג'יר שהפכה למחוז 4 של צרפת, שהחזיקה בה משנת 1830 ועד 1962, עת נזרקה ע"י החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה. בסך הכל אוכלוסיית צרפת רבתי מהווה 0.81% מאוכלוסיית העולם.

ב-18 בספטמבר צפויה להתקיים שביתת פקחי הטיסה בצרפת שתימשך קרוב ל-36 שעות. אלפי תיירים ייתקעו. אחרי שהמשק הצרפתי צמח בשנת 2023-24 מתחת לפוטנציאל שלו, כך קובעת קרן המטבע הבינלאומית, בקצב של 1.1%, השנה, לאחר הטלת המכסים וההאטה שנגרמה במרבית העולם, הצמיחה בצרפת צפויה להיות רק 0.6%.

אולי בשנה הבאה הצמיחה תשוב ל-0.9%, בעוד ששעור צמיחת האוכלוסייה 0.3% - וגם זאת בזכות הילודה הגבוהה בקרב המוסלמיות. חלקם של המוסלמית באוכלוסייה הצרפתית כיום כ-9%, ובשנת 2050 חלקם של המוסלמים באוכלוסיית צרפת, רבים מהם נתמכים וחיים על תשלומי הרווחה הנדיבים של המדינה, יגיע ל-17%-18%.

תוצאות מדינות הבזבוז והרווחה מגיעים עתה לשיאים. תשואת האג"ח לעשר שנים של ממשלת צרפת עלו מתשואה שלילית של 0.214% לפני חמש שנים ל-3.537% כיום. התוצאה היא הכבדה על תשלומי הריבית של ממשלת צרפת.

ככל שהתשואה גבוהה היא מצביעה על דירוג אשראי נמוך יותר, הטומן בחובו סיכון גבוה יותר למשקיע לעומת מדינות אחרות בעולם. נבחן את העלייה בשעור הריבית שצרפת משלמת יחסית לגרמניה, הנחשבת נקודת ייחוס באירופה: בחמש שנים נרשמה עלייה בפער מול גרמניה ב-0.784%. כלומר, מצבה היחסי של צרפת הורע.

הגירעון התקציבי של צרפת מגיע כיום ל-5.8% מהתוצר, זאת לעומת 4.8% בישראל, הנמצאת כזכור במלחמה שגובה ממנה הוצאות תקציביות אדירות. החוב לתוצר של צרפת הקולוניאליסטית מגיע ל-114%, הרבה מעבר לממוצע בגוש היורו, העומד של 88% ואפילו גבוה מספרד (103.5%), פורטוגל (96.4%) ובטח גרמניה (62.4%). ישראל, עם כל הוצאות הביטחון והרווחה, תהיה השנה עם חוב לתוצר של 70%, כך עפ"י הבנק המרכזי. גם שוק ההון הצרפתי בקפאון, עם עליית שערי מניות של בין 1%-1.3%.

בכדי לשפר את המצב התקציבי והכלכלי, ממשלת צרפת רוצה לפגוע בקודש הקודשים של התרבות הצרפתית: ביטול שני ימי שבתון בלוח השנה. הקהל הצרפתי ישתולל עקב כך. הצרפתים הרי מומחים במהומות, בהרס חנויות, בשריפת כלי רכב ובהשבתת שדרות. הצרפתים היו למייסדי ואלופי החופשות בעולם, שמהם העתיקו עוד מדינות את מושג החופשה הארוכה לכלל העובדים בכל קיץ.

מוסד החופשה הכמעט קדושה הושג לראשונה עוד בשנת 1936, כשנקבע אז לאפשר 15 ימי חופשה בתשלום בשנה עפ"י חוק, כדרישת עובדי מפעל הרכב רנו. מהפך ראשון באירופה בתחום החופשות.

כעת, בכדי להפחית את הגירעון התקציבי, ממשלת צרפת רוצה גם להטיל מס על עשירים בצד קיצוצים בדמי אבטלה והביטוח הלאומי בהיקף של 44 מיליארד יורו. ולכן, אחת משתיים: או שהממשלה של ביירו, העומד בראש המפלגה הדמוקרטית, תיפול - או שמהומות אלימות יחלו בצרפת. ככל שהמצב המשקי והעסקי יידרדר, כך נשיא צרפת עמנואל מקרון יתעסק יותר בזירה הבינלאומית – כגון התערבותו הבוטה בסכסוך בין ישראל לחמאס והרשות הפלסטינית, אך גם במלחמה המתעצמת בין רוסיה לאוקראינה, כולל פגישות של ראשי אירופה עם טראמפ.

מקרון, כזכור, תמך בהסכם הגרעין עם איראן, ובסכסוך הטורקי-יווני, כולל קפריסין, קרא להטיל עיצומים על טורקיה, המתפשטת באזורנו. ככל שהמהומות שעלולות להתפתח בצרפת יתהוו ויגברו, מקרון ייצא עוד יותר נגד מדיניות ממשלת ישראל ביחס למלחמה ברצועת עזה.