"קשה היה למצוא הסבר משכנע בדברי פאואל לסתירה שבין העדכון החיובי של תחזיות המאקרו (על ידי חברי הפד) לעדכון כלפי מטה של הריבית ב-2025. פאואל דיבר על הפחתת הריבית כ"הפחתה לניהול סיכון" ("a risk management cut"), כלומר צעד זהיר ולדבריו "המדיניות שלנו עשתה את הדבר הנכון עד כה השנה". הנגיד תיאר את "התמונה המאוד שונה" של סיכונים שכששוק העבודה נחלש במקביל לאיומי האינפלציה". קצביאן ציין כי הם מעריכים שחברי הפד מאמינים שהמצב בשוק העבודה, אך החשש של חברי הפד הוא ממחיר טעות גבוה בטווח הקצר באם החולשה בשוק העבודה תתברר דווקא כמתמשכת – עניין שהוביל לעדכון כלפי מטה של תחזית הריבית.
"בגזרת האינפלציה והמכסים פאואל ציין כי החברות היו איטיות בהעברת העלויות מהיטל המכסים לצרכנים, כשהוא אמר במפורש שהתהליך היה 'איטי וקטן ממה שחשבו חברי הפד'. עדיין הנגיד אמר כי כבר 'התחלנו לראות את מחירי הסחורות מתבטאים באינפלציה גבוהה יותר ולמעשה העלייה במחירי הסחורות אחראית לרוב העלייה באינפלציה..'. יחד עם זאת, עד כה לדבריו אין לכך השפעה גדולה והוא צופה שההשפעה תתגבר 'במהלך שארית השנה ולתוך השנה הבאה'".
לדבריו, ב־EFG הם זהירים כלפי שוק המניות הגלובלי לאחר עליות חדות מתחילת השנה, אך דווקא בארה"ב – ובמיוחד במניות החברות הקטנות – הם רואים פוטנציאל חיובי יותר בהשוואה לשווקים אחרים. גם העלייה בפעילות ההנפקות (IPO) בארה"ב היא אינדיקציה חשובה, במיוחד עבור חברות טכנולוגיה ישראליות המגובות בהון סיכון.
ומה הלאה? אין ספק שבנק ישראל עוקב מקרוב אחרי צעדי הפד, אך ההשפעה הישירה על החלטות הריבית כאן היא בעירבון מוגבל. אמנם ההחלטות בוושינגטון מכתיבות את תנאי הרקע בשווקים הפיננסיים ומשפיעות על שער החליפין ועל תנועות ההון, אבל בסופו של דבר המדיניות המוניטרית המקומית מוכרעת בעיקר על פי הנתונים מבית: מצב שוק העבודה, רמת האינפלציה וההתפתחויות התקציביות. במילים אחרות, הפחתת הריבית בארה"ב היא עוד אות שהנגיד ישקול, אך ההכרעות בישראל ימשיכו להיגזר בעיקר מהמציאות הכלכלית המקומית ומהאתגרים הייחודיים שעומדים בפני המשק.
התרעות פיקוד העורף