לדברי החברות, ההסכם כולל רכישה של מיליוני מעבדי בינה מלאכותית מתוצרת אנבידיה, שמהם תיבנה התשתית שתשמש את OpenAI לדור הבא של יישומי בינה מלאכותית.
ההשקעה תתבצע בהדרגה: כבר בשלב הראשון תשקיע אנבידיה 10 מיליארד דולר עם הפעלת הג'יגה־ואט הראשון, מה שיקנה לה כ־2% ממניות OpenAI, לפי שווי של חצי טריליון דולר. השקעות נוספות יתבצעו בהתאם להיקף הפריסה ושווי השוק בעתיד.
במקביל להשקעה, התחייבה OpenAI לרכוש מאנבידיה שבבים בהיקף של למעלה מ־100 מיליארד דולר לאורך תקופת ההסכם. למעשה, חלק ניכר מההשקעה של אנבידיה צפוי לחזור אליה דרך רכישות השבבים - מה שהוביל פרשנים להגדיר את העסקה כ"סוג של שטיפת כספים פנימית" בין שתי החברות.
לפי הערכות, הקמת תשתית מלאה בהיקף של 10 ג'יגה־ואט תדרוש השקעה כוללת של עד 400 מיליארד דולר - כולל שבבים, קרקעות ותשתיות פיזיות. השלב הראשון צפוי לעלות לאוויר במחצית השנייה של 2026, ויתבסס על מערכת השבבים החדשה של אנבידיה, "Vera Rubin", שתהווה את הדור הבא אחרי סדרת Blackwell הנוכחית.
העסקה גם מציבה את OpenAI בצומת כלכלי־אסטרטגי חדש, כאשר היא מצויה במגעים מורכבים עם מיקרוסופט - המשקיעה המוקדמת והבולטת ביותר שלה - על שינוי מבנה הבעלות שיאפשר לראשונה למשקיעים להחזיק מניות ישירות בחברה.
התרעות פיקוד העורף