“הראלי בזהב מונע מאי־ודאות – גיאופוליטית, כלכלית, וגם מהחשש שמחזור הריביות הנמוכות חוזר לתמונה,” אמר ל'ניו יורק טיימס' ריאן מקאינטייר, שותף בכיר בחברת ההשקעות Sprott המתמחה במתכות יקרות. לדבריו, הזהב הופך בשנים האחרונות מ"מקלט זמני" ל"נכס אסטרטגי" עבור מדינות ומשקיעים מוסדיים.
גם בבנקים הגדולים שותפים לאופטימיות, ולפי הדיווח בגולדמן זאקס העלו השבוע את תחזית המחיר לסוף 2026 ל־4,900 דולר לאונקיה, תוך שהם מציינים זרימות שיא לקרנות סל (ETF) העוקבות אחר הזהב, שרכשו למעלה ממאה טונות מתכת רק בחודש ספטמבר.
אבל חוסר הוודאות של התקופה האחרונה רק החריפה את המגמה – היא לא יצרה אותה. כבר בשנת 2023 מחירי הזהב כמעט הוכפלו, בין היתר בזכות רכישות מסיביות של בנקים מרכזיים – מסין והודו ועד טורקיה ופולין – שהפכו את המתכת היקרה לנכס הרזרבה השני בחשיבותו בעולם אחרי הדולר.
כשמוסיפים לזה את האכזבה מהבטחותיו של טראמפ לסיים במהירות את המלחמה באוקראינה שלא התממשו, ואת חוסר הוודאות הגובר סביב הכלכלה האמריקאית, קל להבין למה הבהלה לזהב – במובן הקלאסי והדיגיטלי – חזרה במלוא העוצמה. בין אם זה מטבע פיזי שמנצנץ בכספות הבנקים או דיגיטלי שמרצד על המסך, המשקיעים מעדיפים להמר על נכסים שפחות תלויים במצב הרוח של טראמפ באותו בוקר.
התרעות פיקוד העורף