ברנט ו-WTI הם שני סוגים עיקריים של נפט גולמי בעולם: הראשון מופק בצפון הים הצפוני ומשמש כמדד בין לאומי למחירי הנפט באירופה, אפריקה והמזרח התיכון, ו-WTI מופק בעיקר בטקסס ומשמש כמדד הייחוס האמריקאי. שניהם נחשבים נפט באיכות גבוהה, שקל וזול יותר לזיקוק לדלקים, אך ברנט לרוב יקר יותר בשל השפעת גורמים גאופוליטיים והובלה.
הרגיעה במזרח התיכון תורמת לירידת מחירי הנפט, שכן היא מפחיתה את החשש לשיבושים באספקה ממדינות האזור. במקביל, השוק כבר מתמודד עם היצע גבוה במיוחד: הנתונים המלאים שפרסם הממשל האמריקאי הראו עלייה במלאי הנפט הגולמי ברחבי ארצות הברית בשבוע השני ברציפות, ארגון OPEC ובעלות בריתו צפויים להגדיל את התפוקה, וגם היצרניות האמריקאיות מגבירות את ההפקה על רקע המחירים הגבוהים של השנה האחרונה. התקיפות האוקראיניות של תשתיות נפט ברוסיה אומנם מוסיפות מעט חוסר יציבות לזרימת הנפט, אך לפי בלומברג הן אינן משנות את התמונה הכוללת - של שוק עולמי רווי נפט ועם ביקוש מתון יחסית.
בין בתי ההשקעות הגדולים בוול סטריט שצופים ירידת מחירים נמנים גולדמן זאקס, שמעריך כי מחיר הברנט יעמוד בממוצע על כ-56 דולר לחבית בשנה הבאה, על רקע גידול בהפקה העולמית העולה על הביקוש. עם זאת, בסיטיגרופ סבורים כי אומנם הציפיות בשוק נותרו שליליות, אך עומק הירידות תלוי בקצב ההפקה מחוץ ל-OPEC+ ובמידת הגמישות של המדינות החברות בקרטל.