ד"ר ברקת מזכירה כי לפי הערכת משרד התקציב הקונגרסי (CBO), כל שבוע השבתה גורם לפגיעה של כ־0.1 נקודת אחוז בתוצר ולנזק ישיר של כ־400 מיליון דולר ביום. אך לדבריה, מעבר להשלכות הפיסקליות, "עצירת עבודת המשרדים הסטטיסטיים גרמה להחשכה של נתונים - היעדר פרסום של מדדים כמו אינפלציה ותעסוקה מקשה על הבנק הפדרלי ועל השווקים לקבל החלטות. התוצאה היא תנודתיות גוברת, שחיקה באמון הציבורי, ותגובה זהירה בשווקים ברחבי העולם".
במשרד האוצר יפוטרו יותר מ־1,400 עובדים, ובמשרד הבריאות והשירותים החברתיים כמעט 1,200 נוספים. לפי רויטרס, מדובר במהלך חריג, שכן פיטורים בזמן השבתת ממשל נחשבים בלתי חוקיים בדרך כלל. איגודי העובדים כבר הגישו עתירה לבית המשפט, שדרש מהממשל להשיב עד סוף השבוע.
ברדה ברקת מסבירה כי טראמפ רואה במשבר הזדמנות להאיץ את הרפורמות המבניות שלו תחת חזון ה"קפיטליזם המהיר" - מודל המבקש לצמצם ביורוקרטיה, לקצץ מוסדות "מיותרים" ולחזק את מעורבות הממשל בתחומים שמשרתים את הצמיחה.
"על פניו מדובר בשאיפה ליעילות", היא אומרת, "אבל בפועל, המודל הזה חושף את הכלכלה האמריקאית, ואת השווקים התלויים בה, כולל ישראל, לסיכון של מערכת שפועלת מהר מדי, עם פחות איזונים ובלמים ועם יותר כוח מרוכז בידי מנהיג אחד".
בינתיים, ההשלכות המיידיות ניכרות היטב: אלפי חוזים ממשלתיים מוקפאים, תוכניות רווחה נעצרו, עבודות תחזוקה בכבישים נדחו, ומשרדי ממשלה מרכזיים - ממשרד האוצר ועד הסוכנות להגנת הסביבה – פועלים במתכונת חירום בלבד. אם ההשבתה תימשך עוד שבועות ספורים, מזהירים אנליסטים, היא עלולה לפגוע קשות בקצב הצמיחה ברבעון הרביעי של השנה ולהחריף את חוסר הוודאות בשווקים העולמיים.
התרעות פיקוד העורף