החברות אמרו שהחברה החדשה תעוצב על פי המודל של MBDA, אלופת הטילים האירופית שהוקמה ב-2001 על ידי איירבוס, חברת BAE Systems הבריטית ולאונרדו האיטלקית. עם זאת, איחוד פעילויות הלוויינים של תאלס ואיירבוס, שהן יריבות עזות בשוק תחרותי, עם מערכות החלל והשירותים של לאונרדו, יהיה מאתגר בתעשייה האירופית המפוצלת והרגישה מבחינה פוליטית. החברות אמרו שכל מדינה תשמור על היכולות הקיימות שלה, וכי לא מתוכננות סגירות אתרים, כדי לטפל בדאגות לגבי ריבונות.
אבל לאורך זמן ועם תוכניות חדשות, מה שאתרים ומדינות בודדים יעשו יתפתח כדי לנצל יעילות, בדומה למה שקרה עם MBDA, אמר מנהל באיירבוס. שלוש החברות אמרו שהמבנה הזה יספק חיסכון של "מאות מיליונים" של יורו ברווח התפעולי חמש שנים אחרי סגירת העסקה. החיסכון צפוי להגיע מאיחוד מחקר והוצאות פיתוח של "מאות מיליוני יורו", אמר מנהל בלאונרדו, לצד יעילות ברכש וביטול כפילויות.
מציאת דרכים יעילות יותר לפיתוח וייצור לוויינים תהיה חיונית להצלחת החברה החדשה. התעשייה האירופית הובילה באופן מסורתי בשוק של לוויינים גדולים לתקשורת המספקים שירותי שידור וקישוריות ממסלול גיאוסטציונרי, בערך 36,000 קילומטר מעל כדור הארץ. אבל השוק הזה נמצא בירידה, בעוד איירבוס ותאלס אלניה ספייס - בבעלות משותפת של תאלס ולאונרדו - נאבקו לספק מוצרים חדשניים חדשים במהירות וביעילות מספיקה עבור מפעילי לוויינים שנפגעו מעליית Starlink. כתוצאה מכך, החברות נאלצו לארגן מחדש את עסקי החלל שלהן, עם פיטורים רבים. הבעיות האלה היו הזרז למיזוג שנדון לסירוגין במשך מספר שנים, לאחרונה ב-2019.
שלוש החברות אמרו ביום חמישי שהקבוצה החדשה תנוהל כחברה עצמאית - תוך הימנעות מבעיות הניהול המתחלף שפגעו בהיסטוריה של איירבוס. "נכנסנו לדיון על יצירת חברה מאוד פונקציונלית, מה שאומר חברה עצמאית", אמר מנהל תאלס. הרגולטורים עדיין יצטרכו לאשר את העסקה, והחברות אמרו שהן מצפות שהחברה החדשה תהיה תפעולית עד 2027.
חברת שיגור הרקטות הכבדות של אירופה, Arianespace, לא כלולה באיחוד. אבל מנהל איירבוס אמר שבטווח הארוך יותר "יש מחשבות לגבי זה".