שוק האנרגיה הגלובלי נכנס לתקופה של פרויקטים ענקיים, שרבים מהם מתחילים לפעול כמעט במקביל - מהרחבת מסופי ה-LNG לאורך חופי מפרץ מקסיקו בארה״ב, ועד לפלטפורמות קידוח צפות מול ברזיל וגיאנה. אל הגל הזה מצטרפת גם ערב הסעודית, שמתקרבת להפעלה מסחרית של שדה הגז מפצלי השמן ג’פורָה - אחד ממיזמי האנרגיה השאפתניים ביותר שידע המזרח התיכון.
המעבר הזה אינו מתרחש בוואקום. ג’פורָה, מאגר גז מפצלי מהגדולים שנפתחו באזור, מדגים לדעתו את העובדה שמאגרי האנרגיה במזרח התיכון עדיין רחוקים ממיצוי. במקביל, מדינות שאינן עשירות במשאבים מצמצמות את השימוש בדלקים מאובנים בגלל הירידה בעלויות האנרגיה המתחדשת. “כל אלה יחד”, מציין ריקר, “מחלישים את תחזיות הביקוש לנפט לטווח הארוך ומחזקים את ההערכה ששוק הנפט נמצא בשיאו - או קרוב מאוד אליו”.
ריקר מדגיש גם היבט נוסף, לרוב פחות מדובר: הפקת נוזלי גז טבעי (NGLs), חומר גלם מרכזי לתעשיית הפלסטיק. “זה תחום הצמיחה היחיד למעשה שנותר לשימושים של נפט”, הוא מסביר. “הפלסטיק הוא תחום השימוש האחרון שבו הביקוש לנפט עדיין גדל, ונוזלי הגז הם חומר הגלם המרכזי לכך".
למרות עודפי כושר ייצור בתעשיית הפטרוכימיה, ריקר מציין כי השוק נהנה כעת מהיצע זול ושופע של חומרי גלם - בין היתר בזכות עלייה בתפוקת הגז במוקדי ייצור מרכזיים. “זה מפחית את התלות בחומרי גלם שמקורם בנפט ומחזק את תחושת העודף המתהווה”.
בסופו של דבר, אומר ריקר, ג’פורָה הוא הרבה יותר מעוד פרויקט אנרגיה: הוא סימן דרך. “הפרויקט הזה”, הוא מסכם, “מאשש את הערכתנו ששוק הנפט נמצא בשיאו. אנו מעריכים שמחירי הנפט ינועו בחודשים הקרובים לעבר רמה של 60 דולר לחבית - ואולי אף נמוך מכך. הכוחות המבניים כבר פועלים, והם מתחילים לשנות את השוק מבפנים”.
התרעות פיקוד העורף