על פי הדיווח הקטרי, העסקה המדוברת, שנועדה להזרים כ-130 מיליארד מטר מעוקב של גז בשווי 35 מיליארד דולר עד שנת 2040, בקצב ממוצע של 1.8 מיליארד רגל מעוקב ביום, נכנסה למבוי סתום פוליטי בישראל, לצד קשיים טכניים ורגולטוריים, ימים ספורים לפני המועד המכריע ליישומה ב-30 בנובמבר.
מקורות בכירים במשרד הנפט המצרי מסרו לעיתון כי אספקת הגז הנוכחית מישראל נעה בין 850 מיליון למיליארד רגל מעוקב ביום, במסגרת ההסכם המקורי שנחתם ב-2019. הם מדגישים כי הצד הישראלי אינו עומד בהתחייבותו להגדיל את היצוא, כפי שסוכם בעדכון להסכם מיולי 2025.
בתגובה, מצרים נערכת לירידה משמעותית ואף להפסקה חלקית של זרימת הגז מישראל עד קיץ 2026. רשות הנפט המצרית פרסמה מכרז לייבוא שלוש אניות גז טבעי נוזלי (גט"ן) באופן מיידי.
במקביל, נחתמו הסכמים עם חברות מסעודיה, צרפת, הולנד ואזרבייג'ן לאספקת 20 משלוחי גט"ן עד סוף השנה, וכן נחתמו הסכמים לרכישת כ-125 משלוחים נוספים במהלך 2026. בנוסף, מקור כלכלי מסר כי גורמי צבא וכלכלנים קיימו פגישות באקדמיית נאצר הצבאית וגיבשו תרחישים הכוללים הקצאת 3 מיליארד דולר נוספים לרכישת גט"ן.
עם זאת, גורמים אחרים מאמינים שהעסקה תצא לפועל. על פי הדיווח, מפעילי מאגר "לוויתן", ובראשם חברת שברון האמריקאית (המחזיקה ב-39.66% מהמאגר), מפעילים לחץ כבד על הממשלה.
הם הציבו דד-ליין ל-30 בנובמבר לקבלת אישור להרחבת המאגר ולקו ההולכה למצרים. עבורם, אין חלופה כלכלית לייצוא כמויות גז כאלה מלבד דרך מתקני ההנזלה של מצרים, והם השקיעו 15 מיליארד דולר בפרויקט. לדברי ערפאת, לחץ מצד השותפים ומזכיר האנרגיה האמריקאי, התומך בעסקה, צפוי לאלץ את ישראל ליישם את ההסכם.
מקור בכיר בחברת הגז המצרית כינה את האיומים הישראליים לייצא גז לקפריסין או יוון "פרסום שנועד לצריכה תקשורתית", והסביר כי פרויקט כזה ידרוש השקעה של 10 מיליארד דולר בתשתיות עם כדאיות כלכלית נמוכה. הוא ציין כי ממשלת מצרים מתעלמת מהאיומים כדי לא להעניק לנתניהו הישג פוליטי, מתוך הבנה שהלחץ הכלכלי מצד השותפים הבינלאומיים ימנע מישראל לעצור את האספקה.
התרעות פיקוד העורף