אוזבקיסטן, מדינה במרכז אסיה המונה 37 מיליון תושבים מוסלמים, ידידותית לישראל, שהתעשרה בצורה מדהימה הודות לרפורמות כלכליות ומשאבי טבע פותחת את האופקים הדשים עם ארה"ב. על רקע הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם חתם נשיא רפאמפ גם על עסקה משמעותית עם אוזבקיסט.
במהלך שלוש השנים הקרובות, אוזבקיסטן תרכוש ותשקיע כמעט 35 מיליארד דולר, וב-10 השנים הבאות, מעל 100 מיליארד דולר, במגזרים אמריקאיים מרכזיים, כולל מינרלים קריטיים, תעופה, חלקי רכב, תשתיות, חקלאות, אנרגיה וכימיקלים, טכנולוגיית מידע ואחרים.
איך כיצד ישראל תרוויח מכך? הדוגמאות הראשונות לשיתוף פעולה טכנולוגי כבר קיימות. כ-3,500 פרות באוזבקיסטן מצוידות בשבבים מתוצרת ישראל, כחלק מפרויקט טכנולוגי מתקדם שנועד לשפר את תנובת החלב ולפקח על בריאות העדר. מדובר בשיתוף פעולה יוצא דופן בין אוזבקיסטן לישראל, שמסמן את תחילת עידן הדיגיטציה בתעשיית החלב במדינה.
היוזמה יצאה לדרך בזכות פעילותה של נרגיזה קדירובה, נשיאת בית הסחר וההשקעות "אוזבקיסטן החדשה". הארגון, שהוקם באוגוסט 2024 בסיוע המשלחת הדיפלומטית האוזבקית, ביסס את עצמו במהירות כגוף מרכזי בקידום יוזמות סחר, כלכלה והשקעות בין שתי המדינות - מאספקת נחושת ישירה ועד הערכת שווי יהלומים, שיתוף פעולה טכנולוגי הוא חלק חיוני בשותפות.
לדברי קדירובה: "נשיא אוזבקיסטן שבקט מירזיוב, שמאז עלייתו לשלטון יצר שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות הלאומיים. במהלך שמונה שנים יצר מדיניות של דלת פתוחה ואקלים עסקי נוח. לאחרונה הוכרז על יצירת משטר ויזה מיוחד למשקיעים, בהשראת המודלים האמריקאי והאירופי. הבנק האירופי לשיקום ופיתוח מהווה אחד המשקיעים הגדולים בכלכלת אוזבקיסטן. מתחילת שיתוף הפעולה השקיע הבנק יותר מחמישה מיליארד יורו ב-177 פרויקטים."
חשוב לציין שנשיא אוזבקיסטן הוא שהציב את המשימה לפתח שיתוף פעולה עם ישראל, כולל בתחום הטכנולוגיות החדשות. אחד השיתופים הראשונים נחתם בין קלסתר בוכרה, קלסתר החקלאי -תעשייתי הגדול באוזבקיסטן וחברה ישראלית, פועלת בתחום דיגיטציה בחקלאות – ENGS.
לדברי אזמט סולטנוב, מנכ"ל קלסתר בוכרה – הקלסתר החקלאי-תעשייתי הגדול באוזבקיסטן: – "השילוב עם ישראל כבר נושא פירות: "כיום, 3,500 מהפרות שלנו מצוידות בשבבים ישראליים, השיטה המאפשרת לשמור על בריאותן ולקבוע את הזמן הטוב ביותר להזרעה ובעתיד הקרוב אנו מתכוננים לדיגיטציה של עגלים כדי לפקח על בריאותם".
החווה שבניהולו משלבת מגוון תחומי פעילות – מגידול, קציר ועיבוד כותנה ועד ייצור טקסטיל ושמן זרעי כותנה. פסולת המזון המתקבלת בתהליך משמשת להזנת בעלי החיים, שהפכו לאחד המרכיבים המרכזיים במתחם.
ג'רי וולף, סמנכ"ל החברה הישראלית, מתמחה בדיגיטציה בחקלאות רואה בשיתוף פעולה עם אוזבקיסטן את ההזדמנות אסטרטגית: "אנו מאמינים שלמדינה זו יש פוטנציאל כלכלי אדיר, כולל בחקלאות, רואים עניין עצום מצד מנהיגי המדינה ועובדים מקומיים ברכישת טכנולוגיה ישראלית. כיום פרות אוזבקיות מייצרות 20–25 ליטר חלב ביום. זהו נתון טוב, בעוד שבישראל מדובר בסביבות 40 ליטר. לכן יש מקום לשיפור. חוות בוכרה משתמשת בשבבים ישראליים רק שנה, אך יעילותם כבר הוכחה.
אומר אזמט סולטנוב: "ניהול חוות בעלי חיים הוא עסק מורכב, עם דקויות רבות. אפילו טעויות קטנות מובילות להפסדים כספיים משמעותיים, אבל לאחר יישום הדיגיטציה הישראלית ראינו יעילות מוגברת. הווטרינרים שלנו אומרים לי כל הזמן שניטור בריאות הפרות הוא מאוד שימושי. אנחנו מתכננים להרחיב את הדיגיטציה גם לעגלים".
נדב מרגלית, מהנדס אלקטרוניקה, ביקר באוזבקיסטן מספר פעמים שאמר: "הקבלה כאן חמה מאוד. שואלים אותי כל הזמן אם אני צריך עזרה במשהו. כנראה שראיתי שולחנות מפוארים כאלה רק במשפחות מרוקאיות. חוץ מזה, אנחנו מדברים הרבה על היחסים בין יהודים למוסלמים, ואנחנו מוצאים מכנה משותף".
מספר מילים לסיכום: כיום אנו עדים לשינויים דרמטיים בשוק העולמי. אוזבקיסטן, שעד לאחרונה נראתה כמו פריפריה רחוקה, הופכת כעת למרכז פיננסי וכלכלי מרכזי באסיה. ונראה כי הישראלים חייבים לפעול במהירות כדי לנצל הזדמנויות אלה.
בתמונה: נרגיז קדירוב בין אנשי עסקים ממוצא אוזבקי בפגישה עם נשיא אוזבקיסטן שבקט מירזייב. צילום באדיבות שגרירות אוזבקיסטן בישראל ויקטוריה מרטינוב, עמיתת מחקר על מדינות מרכז אסיה באוניברסיטה אריאל.
התרעות פיקוד העורף