לפי הנתונים שנאספו, תעשיית הרכב החשמלי בסין כבשה מחצית מהשוק המקומי תוך שנים ספורות, מה שהוביל לקריסת המכירות של רכבי בנזין בקרב יצרניות גלובליות ויצרניות סיניות מסורתיות כאחד. בתגובה, החברות הסיניות הפנו את עודף הייצור העצום שלהן ליצוא. מאז שנת 2020, רכבים המונעים בדלק היוו 76% מיצוא הרכב הסיני, וסך המשלוחים השנתי זינק ממיליון רכבים ליותר מ-6.5 מיליון הצפויים השנה, נתון ההופך את סין ליצואנית הרכב הגדולה בעולם במונחי נפח.
התופעה בולטת במיוחד בקרב ענקיות בבעלות המדינה כמו SAIC, BAIC, Dongfeng ו-Changan. חברות אלו הסתמכו בעבר על מיזמים משותפים עם יצרניות זרות כמו פולקסווגן, ג'נרל מוטורס וניסאן כדי להשיג רווחים וידע טכנולוגי. כעת, כשהמכירות של אותם מיזמים בסין צונחות, החברות הממשלתיות מתחרות בשותפותיהן הזרות בשווקים בינלאומיים. ילטה ורנוי, מנהל אזור מרכז אירופה ב-Dongfeng, ציין כי העובדה שהחברה בבעלות המדינה היא המפתח להישרדותה.
ההשפעה על השווקים דרמטית. במקסיקו, יצרניות סיניות צפויות לסיים את השנה עם נתח שוק של 14%, מה שהוביל את הממשלה להעלות מכסים. ברוסיה, נתח השוק של הרכבים הסיניים זינק מ-21% ב-2022 ל-64% ב-2024. באורוגוואי, חברת Dongfeng מוכרת טנדר המבוסס על ה-Frontier של ניסאן, שפותח במשותף עמה, במחיר של כ-21,490 דולר, זול משמעותית מהגרסה של ניסאן הנמכרת בכ-30,990 דולר.
מנהלים בתעשייה מציינים כי בעוד בייג'ינג שואפת לשליטה עולמית בתחום הרכב החשמלי בטווח הארוך, בטווח הביניים היצרניות הסיניות בונות את מעמדן בחו"ל באמצעות "פרגמטיות בסוג המנוע", ומספקות ללקוחות בשווקים מתפתחים את רכבי הבנזין שהם דורשים, לעיתים קרובות על חשבון המותגים המערביים הוותיקים.