הקשיים בפיתוח מכוניות חשמל קטנות אינם טכניים בלבד. באירופה, יצרניות רבות בחרו בעשור האחרון להתמקד בדגמים גדולים ורווחיים, שהכילו מקום לסוללות גדולות ויקרות. כעת, כשהביקוש לרכב חשמלי מתמתן והפיקוח הרגולטורי מתהדק, הן נאלצות להדביק את הפער במהירות. פארלי גם שב והתריע מפני יעדי מכירות החשמליות שקבעו מוסדות האיחוד האירופי, שבזמן גידול ביבוא הסיני מציבים לרכב המקומי משוואה כמעט בלתי אפשרית.
למרות מגבלות הסחר שהטיל ממשל טראמפ עם שובו לבית הלבן, סין הגדילה השנה את עודף הסחר שלה בסחורות לכ-1 טריליון דולר, ואף לכ-2 טריליון דולר אם מוציאים מהחישוב יבוא אנרגיה ומזון. הירידה של כ-19% ביצוא הסיני הישיר לארה"ב קוזזה בקלות בזכות עליות משמעותיות במכירות לשווקים אחרים - במיוחד בדרום-מזרח אסיה, אירופה, אמריקה הלטינית ואפריקה. חלק מהסחורות מצאו את דרכן חזרה לארה"ב דרך מדינות שלישיות, בין אם כמרכיבים בתעשייה ובין אם כסחורה ממותגת מחדש.
בענפים רבים, המפעלים הסיניים הורידו מחירים כדי לשמר יתרון תחרותי - צעד שמחדד את תופעת "האינבולושן": תחרות פנימית שמובילה לשחיקה ברווחיות וללחצים כבדים על כוח העבודה. אף על פי כן, בייג'ינג בוחרת להעצים דווקא את מגזר התעשייה ולהפחית תלות בביקוש המקומי, בניגוד לתחזיות מערביות שקיוו לסטייה מהמודל הייצואי. תכנית החומש הנוכחית ממקדת מאמצים בהובלה עולמית בתחומים אסטרטגיים - AI, שבבים, רכב חשמלי ורובוטיקה - ורואה בתחרות עם ארה"ב לא איום, אלא מנוע נוסף להשקעה.
המציאות המסתמנת מעידה על תנועה כפולה: במערב מנסים יצרנים מסורתיים להסתגל לעידן חשמלי שבו סין מציבה רף תחרות חסר תקדים, בעוד שבמזרח סין מנצלת את לחצי הסחר כדי להעמיק את אחיזתה בשרשראות האספקה ולבסס את מעמדה כמעצמה תעשייתית שאינה מתכוונת לוותר על הבכורה.
התרעות פיקוד העורף