על פי מחקר של רשת תיווך הנדל"ן RE/MAX Hellas לשנת 2025, הישראלים הם כיום הרוכשים הזרים הדינמיים ביותר בשני המרכזים העירוניים הגדולים של יוון. מגמה זו מהווה ביטוי מובהק לתהליכים שהחלו עוד קודם לכן אך התעצמו משמעותית בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ המלחמה.
הנתונים מצביעים על כך שבאטיקה (מחוז אתונה), המשקיעים מישראל מהווים את הרוב בקרב הרוכשים הזרים, כשאחריהם מדורגים משקיעים מטורקיה ולבנון. גם בסלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, הישראלים מובילים את הטבלה, כשאחריהם משקיעים מבולגריה, גרמניה, טורקיה ואלבניה.
עם זאת, גורמים בשוק מעריכים כי הסכומים הריאליים גבוהים בהרבה. על פי דיווחים, בחישוב שנתי, ההשקעות שמבצעות חברות בבעלות אינטרסים ישראליים ואנשים פרטיים בשוק הנדל"ן המקומי עולות על 500 מיליון אירו, וישנן הערכות כי הסכום מתקרב אף למיליארד אירו בשנה. דיווח ב-Newmoney מציין כי רמת ההשקעות הישירות מהון ישראלי בנכסים יווניים עומדת על מעל 700 מיליון אירו.
הפעילות הישראלית אינה מסתכמת רק ברכישת דירות בודדות. בחודשים האחרונים, כמעט מדי שבוע מופיעה במרשם המסחרי הכללי (GEMI) ביוון חברה חדשה לניהול נכסים הקשורה לאינטרסים של אנשים פרטיים או חברות מישראל.
הפעילות רחבה ומשתרעת מדירות במרכז אתונה ועד בתי יוקרה בפרברים הדרומיים הנחשקים של העיר ("הריביירה של אתונה") כמו וארי, וולה ו-ווליאגמני. בנוסף, נרשמת פעילות ערה בתחום המלונאות באיים בים האגאי ובמרכז הבירה, וכן בתחום דירות השירות.
מקורות בשוק הנדל"ן מסבירים כי בניינים שלמים נרכשים על ידי חברות ישראליות ועוברים הסבה לדירות שירות, אשר לאחר מכן נמכרות מוכנות כהשקעה או לשימוש עצמי, בעיקר לרוכשים ישראלים אחרים.
הנהירה הישראלית לנדל"ן היווני משתקפת היטב גם בנתוני תוכנית "ויזת הזהב", המעניקה תושבות למשקיעים זרים. על פי נתוני משרד ההגירה והמקלט היווני, בתשעת החודשים הראשונים של השנה, המספר הכולל של אישורים למשקיעים ישראלים (ללא בני משפחה) זינק ב-83.7% והגיע ל-544 אישורים, לעומת 296 בתקופה המקבילה אשתקד.
פרופיל המשקיע הישראלי, כפי שעולה ממחקר RE/MAX, הוא לרוב בגילאי 41 עד 50 (40% מהרוכשים), כאשר קבוצת הגיל 51-60 מהווה 27%. נתון מעניין במיוחד הוא אופן המימון: כמעט כל הרוכשים (90%) השתמשו בהון עצמי לרכישת הנכס, מה שאפשר את השלמת העסקאות במהירות. רק 10% נזקקו למימון בנקאי.
באשר לכוונותיהם לעתיד, 57% מהרוכשים משאירים פתוחה את האפשרות להשתקע ביוון באופן קבוע, ו-18% מצהירים בחיוב על כוונה כזו. למעשה, על פי הערכות של סוכנויות נדל"ן במדינות ים-תיכוניות, עד לפני כשנה, כ-10,000 מתוך 80 אלף הישראלים שעזבו את הארץ בשל המלחמה, התיישבו ביוון.
בתחום המלונאות, חברות בבעלות אינטרסים ישראליים מפגינות נוכחות בולטת. רשת פתאל (Fattal House of Hotels), חברת האם של לאונרדו מלונות, מחזיקה בפורטפוליו של ארבעה מלונות פעילים ומתכננת השקעות נוספות בהיקף של למעלה מ-200 מיליון אירו. גם רשת ישרוטל פעילה ביוון באמצעות חברת הבת Aluma Hotels & Resorts, המחזיקה בחמישה מלונות.
בנוסף, קבוצה קנדית בעלת אינטרסים ישראליים רכשה את שמונת המלונות שהיו בבעלות רשת בראון (Brown Hotels) הישראלית, והוסיפה אותם לשלושה מלונות שכבר היו ברשותה במדינה. גם בשוק בתי הנופש באיים, הישראלים נמצאים כעת בין שש הלאומים המובילים.
מבחינה גיאוגרפית, בעוד שאתונה וסלוניקי נותרות היעדים המועדפים, המשקיעים הישראלים מגלים עניין גובר גם באזורים אחרים. המיקומים המועדפים כוללים את הפלופונס, לפקדה, מיקונוס, קורפו, קפלוניה, פארוס ולסבוס. ביטון ציין כי הוא צופה שהעיר פטרה תתפוס מקום מרכזי בעתיד, כמו גם פיראוס. הריביירה של אתונה, ובפרט אזור גליפדה, נותרת יעד אטרקטיבי שבו המחירים למ"ר אינם מהווים מכשול עבור המשקיע הישראלי.
למרות העלייה בדרישות הסף לתוכנית "ויזת הזהב" (שהועלו ל-800 אלף אירו באזורי ביקוש מסוימים ול-400 אלף אירו באזורים אחרים), אשר הובילה לירידה כללית במספר הבקשות, הביקוש מצד משקיעים מישראל וטורקיה נותר חזק. בעוד שהמשקיעים הטורקים מחפשים בעיקר מפלט מפני האינפלציה הגבוהה בארצם, הישראלים רואים ביוון "תוכנית ב'" בטוחה באירופה, המאפשרת ניידות בתוך אזור שנגן והגנה על נכסים משפחתיים בעתות משבר.
השפעתם של הרוכשים הזרים, ובראשם הישראלים, על שוק הנדל"ן המקומי היא ניכרת. זרימת ההון הזר תורמת לעליית מחירים ולחיזוק ענף הבנייה, אך גם מעלה שאלות בקרב קובעי המדיניות ביוון לגבי השפעתה על יוקר המחיה והנגישות לדיור עבור האוכלוסייה המקומית. עם זאת, נראה כי בטווח הנראה לעין, יוון תמשיך לשמש מוקד משיכה מרכזי עבור ההון הישראלי, המחפש יציבות וקרבה גיאוגרפית.
התרעות פיקוד העורף