לקורנו בחר לנסות לרתום את הסוציאליסטים לתמוך בתכניותיו, כולל באמצעות השהיה זמנית של העלאת גיל הפרישה, מהלך שנועד לרכך את התנגדות המרכז-שמאל. עם זאת, הסנאט חזר בו מהעלאות מס לחברות גדולות, ונציגי שני בתי הפרלמנט לא הצליחו להגיע להסכמה. חילוקי דעות בין המרכז-שמאל, הקורא למיסוי גבוה יותר של העשירים, לבין המרכז-ימין, הקורא לקיצוצי הוצאות, ממשיכים להיות מכשול מרכזי במציאת פשרה.
הממשלה הציבה יעד להוריד את הגירעון הציבורי מתחת ל-5% מהתוצר הכלכלי ב-2026, לעומת 5.4% ב-2025, במעקב צמוד של סוכנויות דירוג ומשקיעים בינלאומיים. הבנק המרכזי הצרפתי הזהיר כי הארכת מגבלות ההוצאה של 2025 לא תספיק לשמור על ירידה בגירעון לאורך זמן. אי-קבלת פשרה תקציבית עלולה להוביל למשבר פיננסי ולהעמיד את כהונתו של לקורנו בסכנה, ואף להביא להצעת אי-אמון בפרלמנט.
לקורנו הוא ראש הממשלה הצרפתי השלישי מאז שמקרון קרא לבחירות חקיקתיות מוקדמות בקיץ 2024, שהפחיתו את מרכיב המרכזיסטים שלו והפיצו את בית הנבחרים. תקציבים שנכשלו כבר הפילו את קודמיו, מה שמדגיש את החשיבות של מציאת פשרה מהירה כדי למנוע משבר פוליטי וכלכלי רחב היקף.
העימותים סביב התקציב הצרפתי חושפים את הקשיים לנהל מדיניות מאוזנת בפרלמנט מפוצל, שבו חילוקי דעות בין מרכז-שמאל למרכז-ימין מאתגרים כל ניסיון להגיע להסכם. הממשלה נדרשת לפתרון מיידי כדי למנוע השבתת שירותים ציבוריים, להבטיח המשך השקעות חיוניות ולשמור על מסלול ירידה בגירעון. הלחץ הפוליטי והכלכלי על לקורנו גבוה במיוחד, והשבועות הקרובים עשויים להיות קריטיים להמשך כהונתו וליציבות הכלכלית של צרפת.