לבנון שקועה במשבר כלכלי מאז חדלות פירעון של כ-30 מיליארד דולר באג"ח בין לאומיות בשנת 2020. בשנים שקדמו למשבר, מלווים לבנונים השקיעו מיליארדי דולרים בבנק המרכזי של לבנון - מערכת שהתפרקה בשנת 2019 כאשר ההשקעות הזרות הפסיקו ושער ההמרה של המטבע הלבנוני לדולר קרס. הבנק המרכזי של לבנון לא הצליח להחזיר לבנקים סכום מוערך של 80 מיליארד דולר, מה שהותיר את שני הצדדים במצב של קיפאון מאז.
הבנק המרכזי של לבנון פרסם נתונים על התפלגות ההון באוכלוסיית המדינה: בספטמבר 2025 מספר בעלי הפיקדונות עם יתרות נמוכות מ-100,000 דולר הגיע לכ-782,000, כאשר סך ההפקדות בחשבונות מסתכם ב-14.8 מיליארד דולר. במקביל, יש 145,000 חשבונות עם כ-67.4 מיליארד דולר בתוכם - כשבכל אחד מהם יש יותר מ-100,000 דולר, כך על פי דיווח של אל-אח'באר.
על פי נתונים סטטיסטיים של הבנק המרכזי של לבנון, הרוב המכריע של הפיקדונות הם בשווי של פחות מ-100,000 דולר, בעוד שרוב הפיקדונות מרוכזים בפלח קטן יותר אך משמעותי מבחינה כלכלית. בפועל, כ-84% מהחשבונות מייצגים רק כשישית מכלל הפיקדונות, בעוד ש-16% מחזיקים ברוב המכריע של ההון.
על פי הדיווח, בין המפקידים שסכום ההפקדות שלהם נמצא בין 100,000 למיליון דולר, יש מספר רב של גמלאים מהמגזר הציבורי והצבאי. השווי הכולל של הפקדות אלו הוא 36.3 מיליארד דולר. אנשים אלו צברו את חסכונותיהם במשך עשרות שנים של שירות המדינה - והם הסתמכו על ההטבות שמגיעות בסוף השירות כדי לפרנס את עצמם לאחר פרישתם, במסגרת מערכת שאין בה ביטוח בריאות או תוכנית פנסיה.
עם זאת, עלות החזר הפיקדונות בסך 14 מיליארד דולר לבעלי חשבונות המכילים פחות מ-100,000 דולר אינה עניין של מה בכך. על פי הדיווח, נתון זה לבדו עולה על סך נזילות המט"ח שהוכרזה על ידי הבנק המרכזי של לבנון. כלומר, למערכת המוניטרית של לבנון אין בפועל מספיק כסף כדי להפשיר את הפיקדונות - יש בידיה 12 מיליארד דולר בלבד. בהתחשב בכך שהסכום הכולל שיוחזר בארבע השנים הראשונות עשוי לעלות על 18 מיליארד דולר - לא ברור מה תהיה העלות לכלכלה ולנכסי הציבור הנותרים.
על פי הדיווח, מהפער עולה בבירור כי נכסי ציבור יישאו חלק משמעותי מהעלות, עניין המטיל נטל כבד על המדינה ותורם להגבלת יכולתה למלא תפקיד בכלכלה - משום שהיא צריכה להקצות את ההכנסות שלה לצורך החזר פיקדונות לאזרחים.
עוד דווח שהחוק שעבר בפרלמנט מנסה לטפל בקושי על ידי חלוקת פיקדונות למסגרות זמן ובאמצעות מכשירים שונים. פיקדונות שאינם עולים על 100,000 דולר אמורים להיות מוחזרים תוך תקופה קצרה יחסית, כלומר ארבע שנים, בעוד שהפיקדונות הנותרים יאורגנו מחדש באמצעות מועדי פירעון ארוכים יותר ומכשירים פיננסיים הצמודים לנכסים.
ארגון מחדש של פיקדונות של אנשי עסקים גדולים או בעלי הון משמעותי עשוי להתנהל בצורה חלקה יחסית, אבל שינוי בפיקדונות של אנשי צבא בדימוס ועובדי מדינה פותח את הדלת למחאה מאורגנת ויעילה - שכן מדובר בקבוצות מאורגנות היטב ובעלות כוח והשפעה. על פי הדיווח, לקבוצות אלו יש ניסיון רב בשדלנות, ויש להן יכולת להפוך את ההתנגדות שלהן למשבר פוליטי עבור הממשלה.