מאז התקיפה וההצהרה של טראמפ בעקבותיה הדולר התחזק מול מרבית המטבעות המרכזיים. אחרי שנים של דיונים על שחיקה בהגמוניה האמריקאית, וכתוצאה מכך גם במעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה העולמי, המהלך בוונצואלה נתפס כהפגנת כוח שמחזירה את וושינגטון למרכז הבמה הגלובלית ואת הדולר לחשבונות של המשקיעים שנהרו אליו בימים האחרונים.
לצד זאת, כאמור, שוקי המניות עצמם לא שידרו מצוקה. ההערכה הרווחת היא שההשפעה הכלכלית הישירה של האירועים בוונצואלה מוגבלת, ואינה משנה בטווח הקצר את סביבת הרווחים של החברות הגדולות ושמניות הטכנולוגיה ימשיכו להוביל את העליות.
איפה שכן ניתן לזהות השפעה עקיפה מעניינת, הוא העלייה במניית TSMC, יצרנית השבבים הלאומית של טייוואן ואחת החברות המשפיעות ביותר בכלכלה העולמית שנסחרת כבר שנים עם פרמיית סיכון שנובעת מהמתיחות מול סין. המהלך האמריקאי בוונצואלה, והמסר של נכונות לפעול צבאית גם בזירות רגישות, כנראה נתפס בעיני המשקיעים כגורם שמצמצם את אותה פרמיית סיכון, מתוך הנחה שארצות הברית לא תהסס להגן על אינטרסים אסטרטגיים גם במזרח אסיה.
וכמובן, ההשפעה הישירה ביותר היא על סקטור האנרגיה. למרות שונצואלה היא "מעצמת" נפט מבחינת מאגרים פוטנציאליים, היא שחקנית שולית לחלוטין מבחינת השיווק שלו - בוודאי למדינות המערב שנמנעות מלסחור איתה בגלל הסנקציות האמריקאיות. כך שלא צפויה השפעה על מחיר הדלק כמו שהייתה עלולה להיות אם התקיפה הייתה מתרחשת במעצמת נפט אחרת, ולהפך, מחיר חבית נפט אפילו ירדו טיפה על רקע עודף היצע עולמי והיעדר שיבוש ממשי בתפוקה.
בשלב זה, המשקיעים מבדילים בין הסיפור העתידי של החברות לבין המציאות הנוכחית של שוק הנפט, מה שמסכם היטב גם את תגובת השווקים כולה לאירועים בוונצואלה: הרבה כותרות, מעט שינוי בפועל, אבל עם תחושה ברורה שהעולם נכנס לשלב פחות צפוי מבעבר.