החברה מציעה שירות "פרס נישואים" בעלות של 50 אלף דולר, במסגרתו רווקים משלמים דמי היכרות ואת יתרת הסכום רק אם השידוך מוביל למערכת יחסים ארוכת טווח.
תהליך ההרשמה לשירות של Keeper דורש שעות של מילוי שאלונים, הכוללים פרטים על גובה, מוצא, ציוני מבחני פסיכומטרי ועמדות פוליטיות מפורטות. המערכת עושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לנתח תמונות ולמדוד נתונים פיזיים כמו מבנה עצמות הלחיים ואחוז השומן בגוף, ואף מנתחת את הטקסט כדי להעריך את מנת המשכל של המועמד.
המערכת אף מספקת משוב למשתמשים שלא מצליחים למצוא שידוך, כמו למשל הערה שאנשים מהסוג שהם מחפשים היו מעוניינים בהם לו היו משילים כ-7 קילוגרמים ממשקלם.
אן פירס, יזמית ומארגנת האירוע, תיארה את סן פרנסיסקו כעיר "חושבת", והאירוע עצמו שילב בין דיונים פילוסופיים לבין מצגות עסקיות בחיפוש אחר "אהבה בשידוך ראשון". בין הרעיונות שהוצגו היו סוכני בינה מלאכותית אישיים שיכולים לאתר התאמות בברים, ואווטארים דיגיטליים שיבצעו דייטים וירטואליים בשם המשתמשים כדי לחסוך מפגשים לא מוצלחים.
דעות קיצוניות או "פתיחות גבוהה"?
בפוסטים ברשתות החברתיות הוא הציע תיאוריות לגבי הגבלת הילודה בקרב שכבות אוכלוסייה מסוימות. בתגובה לשאלות בנושא, טען זרוואס כי הדעות הללו אינן מייצגות את עמדת החברה הרשמית, אך הוסיף כי עולם הסטארט-אפים מושך אליו לעתים אנשים בעלי דעות קיצוניות או "פתיחות גבוהה".
בסיום הכנס, המארגנים שכנעו זוג שנפגש באפליקציה לקיים את הדייט הראשון שלהם מול הקהל. לאחר שנשאלו שאלות חודרניות ואף התבקשו לרקוד סלואו מול המשתתפים, השניים החליטו כי מוטב שיישארו ידידים בלבד.