על פי דוחות כספיים, חמש מיצרניות האלכוהול הציבוריות הגדולות - דיאג’ו, פרנו ריקאר, קמפרי, בראון־פורמן ורמי קואנטרו - מחזיקות כיום מלאי משקאות מיושנים בשווי של כ־22 מיליארד דולר. מדובר ברמת המלאי הגבוהה ביותר שנרשמה בענף זה למעלה מעשור. במקרה הקיצוני ביותר, יצרנית הקוניאק הצרפתית רמי מחזיקה מלאי מתיישן בהיקף של 1.8 מיליארד אירו - סכום שכמעט כפול מהכנסותיה השנתיות ומתקרב לשווי השוק כולו.
הצטברות החביות החלה לאחר שבשנים 2021 ו־2022 הגיבו היצרנים לזינוק בצריכת אלכוהול בתקופת הקורונה והגדילו את הייצור בצורה חדה. "כולם נסחפו וחשבו שהביקוש יימשך לנצח", אמר סטירלינג. אולם עליית האינפלציה והפגיעה בהכנסה הפנויה החזירו את הענף למציאות אחרת.
בשנים האחרונות חלה שחיקה מתמשכת בביקוש למשקאות חריפים, תהליך שהוביל לאזהרות רווח, חילופי הנהלות וליציאה של משקיעים מחלק מהשמות הגדולים בענף. במקביל, גובר הדיון האם מדובר רק במשבר כלכלי מחזורי, או בתוצאה של שינויי עומק חברתיים, בהם ירידה בצריכת אלכוהול על רקע מודעות גוברת לבריאות ושימוש נרחב בתרופות להרזיה כמו ווגובי ואוזמפיק.
קוניאק וטקילה נפגעים במיוחד
מכירות הקוניאק נפגעו בעוצמה רבה במיוחד. לפי נתוני גוף הסחר הצרפתי BNIC, היקף היצוא צנח ב־72% בפברואר 2025 לעומת השנה הקודמת. לכך נוספו גם מתחים מסחריים: סין הטילה בשנה שעברה מכס של 34.9% על קוניאק אירופי, אם כי החריגה מכך חברות מסוימות בתנאי שיסכימו למחירי מינימום.
בארה"ב, מגמת ההיחלשות נמשכת גם במכירות משקאות חריפים מובילים, מטקילת דון חוליו ועד וויסקי ג’יימסון. לפי נתוני נילסן, מכירות המשקאות החריפים ירדו ב־3.4% בארבעת השבועות שהסתיימו בסוף דצמבר, לעומת ירידה של 2.4% בלבד בתקופה שקדמה לכך - עדות לכך שהלחץ על התעשייה רק הולך ומחריף.